ע"ש 629/02

תקציר

המערערת, חברה הרשומה על ידי הגב' אמל זיאדה, ערערה על החלטת המשיב, מנהל מע"מ, בעניין שומות המע"מ שניתנו לה. המחלוקת הראשונה נוגעת לשומת עסקאות, שם טענה המערערת כי היה על המשיבה לקבל את הדו"ח "המתקן" שלה ולהימנע מעריכת שומת עסקה. המשיב סירב להכיר בדו"ח כפי שהוגש לאחר המועד שנקבע וראה בו הודאה בחוב מס. בית המשפט מצא כי הדו"ח המשלים התקבל לפני תחילת חקירת מע"מ ולכן הערר בעניין שומת העסקאות התקבל. המשיב חויב להכיר בדו"ח המשלים שהתקבל ביום 18.7.2000 כדוח המחייב מבחינת היקף העסקאות המדווחות. המחלוקת השנייה נוגעת לשומת התשומות, שם טענה המערערת כי סירובו של המשיב להכיר בניכוי מס התשומות אינו מוצדק. בית המשפט בחן כל אחת מהחשבוניות שהוצגו ומצא כי חלקן אכן פיקטיביות, בעוד שאחרות חסרות את הפירוט הנדרש ולכן לא ניתן לזהותן. בית המשפט קיבל את הערעור בחלקו, והורה למשיב להכיר בחלק מהחשבוניות המפורטות בפסק הדין, שערכן מסתכם במס תשומות בסך 89,292.5 ₪. בנוסף, מצא בית המשפט כי המערערת עשתה שימוש חלקי בחשבוניות פיקטיביות וחרגה באופן מהותי מהוראות הנהלת החשבונות. לפיכך, היה המשיב מוסמך להטיל על המערער קנס אזרחי לפי סעיף 95 לחוק מע"מ. בית המשפט עמד גם על נטל השכנוע ונטל הראיה, והדגיש כי נטל השכנוע נותר בידי המערער לאורך כל המשפט ואין להתערב בהפעלת סמכותו של המשיב לפי סעיף 95 לחוק, למעט החשבוניות בגינן התקבל הערעור. לבסוף, דחה בית המשפט את טענות המערערת בדבר ההסתמכות על ההודעות שנגבו על ידי המשיב והורה למערערת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.