ע"ע 580/05

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב שתי שאלות מרכזיות: ראשית, האם המשא ומתן שהתנהל ביום 8.3.2001 בין חברת תיווך נדל"ן לבין המשנה למנכ"ל שלה, שהיה גם בעל חברות משלו, הניב חוזה מחייב. שנית, האם יש להיעתר לבקשת בורר חלופי להמשך הליך הבוררות לאחר התפטרותו של הבורר המקורי. בית המשפט המחוזי פסק נגד החברה בשני המקרים, מה שהוביל את הצדדים להגיש ערעורים. המשא ומתן הממושך נועד ליישב חילוקי דעות שונים שהתעוררו החל מספטמבר 2000 והגיעו לשיאם במסמך בכתב יד המפרט את התנאים. עם זאת, מעולם לא נחתם חוזה מחייב באופן רשמי. בית המשפט מצא כי המשא ומתן והמסמך בכתב יד נעדרים את הוודאות והסופיות הנדרשות כדי להיחשב כהסכם מחייב. בנוסף, פעולותיהם והתכתבויותיהם של הצדדים לאחר מכן הצביעו על הבנה כי המשא ומתן טרם הושלם. באשר לבקשה לבורר חלופי, פסק בית המשפט לטובת החברה. למרות כמה טענות נגד מינוי מחליף, לרבות האפשרות לפצל את הדיון בין בית הדין לעבודה לבין הבורר, בית הדין לא מצא סיבה מוצדקת לדחות את הבקשה. יש לציין כי המשיב לא התנגד לבוררות מלכתחילה, והדיון האפשרי בפיצול לא היה סיבה מספקת לדחות את המינוי. כמו כן, הסכם הבוררות לא קבע כי על הבורר להיות השופט (בדימוס) שאול אלוני, והותיר מקום למינוי בורר מחליף. בעקבות זאת הורה בית המשפט על מינוי בורר מחליף. לצדדים ניתנו 30 יום להסכים על בורר, או שכל אחד מהם יגיש רשימות של חמישה בוררים פוטנציאליים לבית המשפט כדי לקבוע את זהות הבורר. כן חויבו המשיבים לשלם למערערים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 11.4.06.