ת"א 6181/04

תקציר

התובעת, חברת יזמות ושירותי תשואה בע"מ, הייתה בעלת נכס שקרס בשנת 2001 והגישה תביעה לנתבעים, מגדל חברה לביטוח בע"מ וחברת הבת שמשון חברה לביטוח בע"מ, לקבלת תגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח שהונפקה עבור הנכס. פוליסת הביטוח הונפקה בהתאם להסכם הלוואה בין הצדדים, לפיו התחייבה החברה לבטח את הנכס על חשבונה בביטוח מקיף מפני סיכונים סבירים הנדרשים על ידי הנתבעים. הנתבעים דחו את תביעת התובע לתגמולי ביטוח, וטענו כי פוליסת הביטוח אינה מכסה את הסיכון לקריסת הנכס. התובעת טענה כי הובטח לה בעל פה על ידי הנתבעים כי פוליסת הביטוח תכסה את כל הסיכונים, לרבות קריסת הנכס, ולחילופין כי הנתבעים התרשלו בביטוח הנכס במסגרת פוליסה לא מתאימה. הנתבעים טענו כי פוליסת הביטוח שהונפקה לנכס היא פוליסת ביטוח מבנה מגורים סטנדרטית, שהיא פוליסת סיכונים שאינה מכסה את הסיכון לקריסת נכס. בית המשפט קבע כי הנתבעים לא סיפקו לתובע את פוליסת הביטוח שהונפקה עבור הנכס, תוך הפרת חובתם החוקית לעשות כן. עם זאת, הנתבעים הוכיחו כי פוליסת הביטוח שהונפקה עבור הנכס הייתה פוליסת סיכונים, וכי בזמנים הרלוונטיים לא הייתה בשוק הביטוח פוליסה שכיסתה את הסיכון לקריסת הנכס ללא חריגה של ליקויי תכנון או בנייה לקויה. בית המשפט מצא כי התובעת ידעה את היקף הכיסוי הביטוחי הניתן בפוליסה וכי קריסת הנכס נבעה מליקויי תכנון ובנייה לקויה. לפיכך, התביעה נגד הנתבעים נדחתה, שכן פוליסת הביטוח לא כיסתה את הנזק שנגרם לתובע. באשר לתביעתם הנגדית של הנתבעים ליתרת חוב ההלוואה, קבע בית המשפט כי הצדדים הסכימו להימנע מגביית יתרת ההלוואה עד לסיום המחלוקת בדבר זכאותו של התובע לתגמולי ביטוח. בית המשפט הורה לתובעת לשלם לנתבעים את יתרת ההלוואה בסך 169,000 ₪, בתוספת ריבית בשיעור של 5% והפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן החל מיום 1.4.02. התובע חויב לשלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 10,000 ₪, והנתבעים חויבו לשלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 50,000 ₪.