רע"ב 51/15

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על החלטת ועדת השחרורים לדחות בקשת אסיר לשחרור מוקדם על תנאי. הבקשה נדחתה משום שלא העלתה שאלות משפטיות המצדיקות ערעור. הכלל למתן רשות ערעור הוא כי על הבקשה לעורר שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית, שאינה המקרה כאן. החלטת ועדת השחרורים התבססה על הסכנה ששחרורו המוקדם של האסיר יהווה לשלום הציבור, תוך שהיא מצטטת את הערכת השב"כ כי האסיר לא זנח את העמדה האידיאולוגית שהנחתה אותו בביצוע עבירותיו בעבר. הוועדה הצביעה גם על אינדיקציות אחרות, כגון שהאסיר עדיין משתייך לאותו ארגון ומקבל משכורות מהרשות הפלסטינית, ולא מנסה לשנות את סיווגו כאסיר ביטחוני. פסק הדין מדגיש כי שאלת הארוחות החוזרות אינה ראויה מספיק כדי להעניק רשות ערעור, שכן ישנם גורמים נוספים העומדים על הפרק. עבירות האסיר בוצעו ממניעים אידיאולוגיים ונחשבו לסכנה לשלום הציבור, והיעדר כל אינדיקציה לכך שהאסיר זנח אידיאולוגיה זו מהווה חשש כבד. יתר על כן, האסיר לא פעל להיחלץ ממצב זה, למרות שניתנה לו האפשרות לעשות כן. השופט מסיים בהדגשה כי בקשת רשות הערעור נדחית, אך אם משתנות הנסיבות, האסיר יכול להגיש בקשה לעיון חוזר.