ת"א 20723-11-14

תקציר

התובע, שרכש דירה מהנתבעים, הגיש נגדם תביעה בגין ליקויי בנייה בדירה. הליקויים העיקריים להם טענה התובעת היו קשורים לגובה הדירה, שהיה נמוך מהגובה המינימלי שנקבע בתקנות; רוחב המסדרון המוביל לדירה, שהיה צר מהנדרש בתקנות; ומספר ליקויים נוספים הכוללים פגמי רטיבות, דלת כניסה שלא הותקנה כראוי ודלת וחלון ממ"ד שלא הותקנו כראוי. בית המשפט מינה מומחה שאישר את מרבית טענות התובע. עוד קבע המומחה כי חלק מהליקויים אינם ניתנים לתיקון, ואחרים ניתנים לתיקון על חשבון הנתבעים. המומחה העריך גם את ירידת ערך הדירה עקב הליקויים. בית המשפט קיבל את מרבית טענות התובע. לגופו של עניין, בית המשפט קבע כי הנתבעים לא עמדו בדרישות הגובה והרוחב המינימליות כפי שנקבעו בתקנות, ולכן הורה להם לפצות את התובע בגין ירידת ערך הדירה, כפי שהוערך על ידי המומחה. בית המשפט אף הורה לנתבעים לתקן על חשבונם חלק מהליקויים האחרים. בית המשפט קבע את מועד החזקה בדירה כמועד הקובע להערכת שווי הדירה, ממנו ייגזרו הפיצויים בגין ירידת ערך. בית המשפט קיבל את הערכת המומחה לגבי שווי הדירה, והורה לנתבעים לשלם לתובע 89,948 ₪ בגין ירידת הערך בשל ליקויי הגובה והרוחב, בתוספת 10,000 ₪ בגין ירידת ערך אחרת, צמודת מדד המחירים לצרכן ובריבית מאוגוסט 2013. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת מומחה, אגרת בית משפט ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך 24,490 ₪. שכר טרחת עורך הדין נקבע על 18,000 ₪. כמו כן, בית המשפט אישר הסדר פרוצדורלי בין הנתבעים לצד שלישי, לפיו הצד השלישי יישא ב-70% מהוצאות ירידת ערך, ולכן הורה לנתבעים לשלם רק 30% מהסכומים שנפסקו בגין ירידת ערך, ואת 70% הנותרים לצד שלישי. בית המשפט קיבל גם הודעה לצד שלישי בדבר ליקויים תכנוניים, והורה לנתבעים ולצד השלישי לשלם לתובע בהתאם.