ע"מ 54050-01-18

תקציר

מדובר בערעור על הוראת פקיד השומה בעניין מס הכנסה של יינות ביתן לשנים 2013-2015. יינות ביתן טענה כי לצד רכישת המניות כמעט בחינם, היא רכשה גם נכס נוסף, נכס בלתי מוחשי המכונה "זכות במענק ספקים", ולכן ייחסה לנכס זה חלק מהתמורה ששילמה עבור המניות, ותבעה ניכוי בגין פחת בשנות המס המדוברות. החברה ביססה את טענתה על עקרונות חשבונאיים ותקני חשבונאות בינלאומיים כלליים. עם זאת, בית המשפט מצא כי פקודת מס הכנסה כוללת הוראות ספציפיות לגבי הנושאים שבמחלוקת, ולכן העיקרון של שמירה על כללי חשבונאות אינו חל. ההחלטה בנושאים השנויים במחלוקת התקבלה על פי דיני המס. בית המשפט קבע כי המניות הן הנכס היחיד שנרכש על ידי יינות ביתן, והחברה לא רכשה כל נכס אחר מספקיה. במקום זאת, ההתקשרות החוזית עימם נפלה בגדר ייצור הכנסה שוטפת. לפיכך נדחה הערר, והוראת פקיד השומה, לרבות קנס הגירעון, התקבלה. כמו כן חויב יינות ביתן לשלם לפקיד השומה הוצאות בסך 250 אלף שקל.