רע"פ 3774/04

תקציר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים נדחתה, תוך דחיית ערעור קודם של המבקשים. בתחילה, בשנת 1992, הוגש נגד המבקשים כתב אישום בגין הפרת חוק התכנון והבנייה בכך שהקימו מבני מגורים ללא היתר על קרקע חקלאית בדיר ראפאת, שהוחכרה מהפטריארכיה הלטינית. הסדר טיעון הוביל להודאתם באשמה בהריסת המבנים בהסכמה עד 1994; עם זאת, הציות לא התרחש במשך תשע שנים. כאשר הוגשה הודעת הריסה בשנת 2003, ביקשו המבקשים מבית המשפט לעניינים מקומיים עיכוב של 18 חודשים, בנימוק שהם סבורים כי די בהיתרי מרעה כהיתרי בנייה וכי הם החלו בתהליך הגשת הבקשה להיתר. בקשה זו נדחתה, כאשר בית המשפט הדגיש את השיהוי של המבקשים במימוש הדרישות התכנוניות. מאוחר יותר הסכים בית המשפט המחוזי, בנימוק של זלזול בחוק כהצדקה לאי דחיית ההריסה. המבקשים ערערו בטענה כי המבנים שימשו בעיקר למטרות חקלאיות ותאמו את דרישות ועדות התכנון, בציפייה לאישור ההיתר. עם זאת, לאחר עיון נוסף אושר כי אין נסיבות מיוחדות המצדיקות ערעור, שכן צו ההריסה היה חלק מהסדר טיעון ארוך שנים. המשיב גילה כי הריסת המבנים נדחתה שוב ושוב על מנת לאפשר למבקשים שהות לבניית בתים חלופיים, שהושלמו עתה. בעקבות זאת קבע בית המשפט כי צו ההריסה יבוצע בתוך 90 יום, ובכך אישר מחדש את אכיפת חוקי התכנון והבנייה.