בג"צ 8082/15

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט את ערעורה של העותרת על החלטת משרד הרווחה שלא לחדש היתר הפעלה למרכז יום. בעתירה נטען כי המשרד הסתמך באופן פסול על המלצת העירייה מבלי להפעיל את סמכותו באופן עצמאי וכי הליך קבלת ההחלטות היה לקוי. עם זאת, בית המשפט מצא כי המשרד אכן הפעיל את שיקול דעתו בכך שבחן באופן עצמאי את חומר הראיות, והכיר בכך שהממונה קיבל מידע על ליקויים שלא תוקנו ולא תוקנו כפי שתוקנו על ידי העותר. בית המשפט ציין טעויות פרוצדורליות, כגון היעדר סיכום מנומק בכתב ששותף עם העותר, אך קבע כי אין בהן כדי להצדיק את ביטול ההחלטה, שכן העותר עודכן שוב ושוב על הליקויים והיו לו הזדמנויות לטפל בהם. טענות בדבר מניעים זרים ויחס לא שוויוני בהשוואה למרכזים אחרים נדחו בשל היעדר ראיות מספיקות. בית המשפט הגיע למסקנה כי ההחלטה נתונה לשיקול דעתו של המשרד לאחר שבדיקות מעמיקות העלו סוגיות שוטפות, וכי אין סיבה עניינית לבטלה. בית המשפט צפה את כוונת העירייה להמשיך ולהציע שירותים נחוצים באופן ישיר, ובכך להבטיח שלא תהיה הפרעה לקשישים המסתמכים על מרכז היום. לפיכך, העתירה נדחתה ללא צו להוצאות בשל הפיקוח הפרוצדורלי שצוין.