ת"פ 32978-05-23

תקציר

לבית המשפט יש סמכות להתיר או לדחות החזרת הודאה בכל שלב של המשפט, לרבות שלב הערעור, אך הדבר יתאפשר רק בנסיבות חריגות. על הנאשם מוטל נטל הוכחה כבד להראות כי הודאתו לא ניתנה מרצון, וכי פסילתו אינה מונעת מרצון לרווח פרוצדורלי. במקרה זה, בקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו נדחית. השופט אינו משוכנע כי ההודאה לא ניתנה באופן חופשי, מה גם שבא כוחו של הנאשם דאז אישר כי כתב האישום הוסבר לנאשם, והנאשם הבין את תוכנו. זאת ועוד, אין די בטענה הכללית כי מצבו הנפשי של הנאשם עקב מעצרו וחוסר השינה לחצו עליו להודות. הנתבע לא טען ליחס לקוי או לחוסר הבנה במהלך ההליך. השופטת גם לא מצאה כל הצדקה לטענה כי הייצוג כושל, שכן בא כוח הנתבע פעל באופן מקצועי. גם עילת הפסילה השלישית, חשיפת האמת העובדתית, אינה ישימה כאן, שכן טענת הנתבע אינה נתמכת בראיות ונראית מניפולטיבית. לבסוף מדגישה השופטת כי ההודאה ניתנה ביום הגשת כתב האישום, והבקשה לפסילת הנאשם הוגשה רק לאחר החמרת תנאי מעצרו של הנאשם. לכן, אין סיבות מיוחדות לאפשר את הפסילה, והבקשה נדחית. הדיון בגזר הדין יתנהל כמתוכנן.