בש"א 251/05

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור. טענת המבקשת כי הסיכומים לא הוגשו במועד בשל טעות עורך דין, נכותו ואירועים משפחתיים, לוקה בחסר, שכן השיהוי היה משמעותי – 22 יום. לדברי השופטת, ציפיותיו של המבקש לגבי סופיות ההליך לא הופרו באופן משמעותי, מה גם שהמבקש ידע שהמשיב מתכוון לערער על ההחלטה. השופט מציין כי גישת החוק להארכת מועדים התרככה עם הזמן, אך המבקש לא סיפק כל סיבה מיוחדת שתצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט. אמנם ניתן להתעלם משיהוי קל בהגשת בקשת הארכה, אך שיהוי בסדר גודל כזה מחייב נימוק משכנע, שלא ניתן במקרה זה. בנוסף, מדגישה השופטת כי יש לכבד את הכללים הפרוצדורליים, ואין להעמיס על בעל הדין האחר הליכים אינסופיים. במקרה זה, המבקש, המיוצג על ידי עורך דין, לא הוכיח קשיים אובייקטיביים בלתי צפויים או נסיבות חיצוניות שאינן בשליטתו. לפיכך, הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות. לבסוף, השופט קורא ליותר שיתוף פעולה ואחווה בין עורכי הדין, תוך התייחסות להנחיות האתיות של מקצוע עריכת הדין.