סע"ש 7361-02-19

תקציר

התובע, עובד המספק שירותי תאורה למתחמי אירועים "כיף ים", הגיש תביעה נגד הנתבעים לקבלת הטבות תעסוקה שונות. בית הדין לעבודה קבע כי הנתבעים אחראים ביחד ולחוד לתשלומי השכר של התובעת, לרבות פיצויי פיטורים, תמורה להודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי הודעה מוקדמת לעובד, פיצוי בגין אי הודעה לעובד על תנאי העבודה, פיצוי בגין היעדר שימוע, גמול שעות נוספות, פדיון חופשות, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, החזר הוצאות נסיעה ופיצוי בגין תלושים לא תקינים. בית הדין קבע כי העסקתו של התובע אצל הנתבעת השנייה, שהחלה באפריל 2018, הייתה המשך להעסקתו הקודמת אצל הנתבעת הראשונה. זאת, משום שעבודתה של התובעת, תנאיה נותרו כשהיו, והנתבעת השנייה שכרה את התובעת באופן אוטומטי ללא כל שינוי. בנוסף, הנתבעת הראשונה לא פעלה בהתאם לנהלים הנדרשים להעברת אחריות עובדים כמפורט בסעיף 30(א) לחוק הגנת השכר. בית הדין פסק לתובע פיצויי פיטורים בסך 7,366 ₪, שחושבו על בסיס שכרו הממוצע ושנות שירותו. כמו כן, היא הורתה על 3,400 שקל עבור הודעה מוקדמת של חודש, 5,000 שקל בגין אי מסירת הודעה לעובד ו-10,000 שקל בגין היעדר שימוע לפני פיטורים. בגין עבודה בשעות נוספות היה זכאי התובע לסך של 59,426 ₪, המחושבים לפי תעריפי השעות הנוספות החלים בגין ממוצע השעות שעבד בכל חודש. עוד הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובע 6,000 ₪ עבור ימי חופשה שלא נוצלו, 1,716 ₪ עבור ימי הבראה ו-6,143 ₪ עבור הפרשות לפנסיה, בתוספת החזר של 1,800 ₪ שנוכה משכרו בגין הפרשות לפנסיה אך לא הועברו לקרן. עוד פסק בית המשפט פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין תלושי שכר פסולים שלא עמדו בחוק הגנת השכר, 4,678 ₪ בגין הוצאות נסיעה, והורה לנתבעים לפצות את התובעת בגין ניכוי שכר בסך 7,943 ₪. עם זאת, בית הדין דחה את טענות התובעת לתגמולי מילואים ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין במהלך שירות המילואים, שכן עניינים אלה היו בתחום סמכותה של ועדת העבודה. הנתבעים חויבו לשלם את הסכומים הנקובים, כולל הפרשי ריבית והצמדה, בתוך 30 יום. כמו כן חויבו לשאת בהוצאות התובע, בסך 2,000 שקל, ובשכר טרחת עורך דין בסך 17,000 שקל בתוספת מע"מ. לתובעת ניתנה הזכות לערער על החלטת בית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.