ב"ל 2689-12-18

תקציר

התובע, המועסק על ידי בזק משנת 1989, הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, בדרישה להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית שלו כפגיעה בעבודה שנגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה. התובע טען כי עבודתו כללה הקלדה אינטנסיבית וממושכת, שהביאה לתסמונת. עם זאת, שופט בית הדין לעבודה פסק נגד התובע וקבע כי לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתו. השופטת ציינה כי עבודתה של התובעת הייתה מגוונת ורבת פנים, לרבות ניהול ועבודת מחשב, אך לא רק, הקלדה. למרות שהתובע טען כי בילה את רוב יומו בהקלדה, השופט מצא כי עבודתו כללה פעילויות רבות אחרות. יתרה מכך, השופט הדגיש כי תיאוריית המיקרוטראומה דורשת הוכחה של אירועים פתאומיים חוזרים ונשנים לאורך תקופה ממושכת, דבר שלא הוכח במקרה זה. עדותו של התובע לבדה, ללא עדים תומכים, לא הספיקה כדי לשאת בנטל ההוכחה המוטל עליו. לפיכך, דחתה השופטת את התביעה, והדגישה כי התובע לא הצליח לבסס קשר סיבתי בין עבודתו לבין הפגיעה. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.