ב"ל 28464-01-19

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. פסק הדין מקבל את טענתו של דויכאת מואיד כי יש להכיר באירוע שהתרחש ביום 26.4.2016 כפגיעה בעבודה שהתרחשה בעת שהיה שכיר בחברת נגרייה חברה לבניין בע"מ. הנתבע דחה את טענתו של מואיד וטען כי הוא אינו מבוטח כעובד של קרפיס, אך השופט פסק לטובת מואיד. מהראיות עולה כי מואיד שהה בישראל ללא היתר עבודה ולא היה רשום במוסד לביטוח לאומי. עם זאת, התקבלה הגדרתו של מואיד ל"עובד" בחוק הביטוח הלאומי, הכוללת בני משפחה העובדים באופן קבוע במטלות שאחרת היו נעשות על ידי עובד, גם ללא יחסי עובד מעביד ישירים. מואיד והעד שלו, דוראר אלאגבר, מסרו עדויות עקביות על כך שמועיד עבד עבור קרפיז כבנאי במשך כחמישה חודשים לפני התקרית. הם תיארו את שעות העבודה שלהם, מבנה השכר והמפקחים, שגם הם נחקרו בחקירה נגדית ואושרו במידה רבה. החברה שילמה לעובדים במזומן ללא תלושי שכר, והעובדים נוהלו על ידי ואאיל חטיני וחוסאם, שחילקו את המשימות במקום. השופט מצא כי גרסתו של מואיד לאירועים שהובילו לפציעה עולה בקנה אחד עם הצהרותיו הקודמות ועם התיק הרפואי שלו. יתר על כן, השופט סבר כי סביר שמואיד, שעבד בישראל שלא כדין, לא יסתכן במסירת פרטים כוזבים על מעסיקו בעת שביקש טיפול בפציעה חמורה. טענת הנתבעת כי היעדר חוזה עבודה חתום ורישומי שכר שוללים את יחסי עובד-מעביד לא הייתה משכנעת. בסופו של דבר קבע השופט כי מואיד הצליח לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו וקבע כי קרפיז היה מעסיקו בעת התאונה. לפיכך התקבלה התביעה, והנתבע חויב לשלם 2,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.