תמ"ש 38215-01-21

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה של בני זוג נשואים, התובעים, כנגד אחיהם, הנתבעים, בדבר חלוקת הרכוש שירשו מהוריהם. הסכסוך נמשך מאז 2012 ועבר דרך בוררות, שהסתיימה בפסק דין בשנת 2018. התביעה הנוכחית מבקשת להצהיר על זכויותיהם הבלעדיות של התובעים בשתי חלקות קרקע, הידועות כגוש *** חלקה 41 וחלקה 13, ולהתעלם מפסק הבוררות הקודם בעניין זכויות אלה. הרקע הכללי כרוך בסכסוך משפחתי על הרכוש שקיבלו הוריהם המנוחים, כאשר אחיהם של התובעים טוענים לחלוקה שווה והתובעים טוענים לבעלות בלעדית. פסק הבוררות, שאישר את טענות האחים, אושר על ידי בית המשפט וכעת הוא פסק דין חלוט. למרות זאת, התובעים ממשיכים להתדיין, תוך גרימת נזק משמעותי לצדדים האחרים ומניעת חלוקת הרכוש. פסק הדין דוחה את שני הסעדים המבוקשים על ידי התובעים. ראשית, בית המשפט מוצא כי הבעל התובע היה מעורב במידה מספקת בהליכי הבוררות הקודמים, ופסק הבוררות חל על שני התובעים. שנית, פסק הדין דוחה את התביעה לבעלות מלאה במקרקעין שבמחלוקת, שכן פסק הבורר קובע בבירור כי יש לחלק את הקרקע שווה בשווה בין האחים, למעט בית המגורים שנבנה עבור התובע. נמצא כי טענות התובעים מועלות בחוסר תום לב, וניסיונם למחוק באופן סלקטיבי סעיפים מפסק הבוררות המקיף לא צלח. בית המשפט מדגיש את הצורך של הצדדים להסכים על הסדר הוגן לסיום הסכסוך ארוך השנים ומורה לתובעים לשלם לכל נתבע הוצאות בסך כולל של 91,000 ₪.