ב"ל 22283-06-24

תקציר

ניתוח משפטי של מקרוטראומה ומיקרוטראומה במקרים של פגיעות תעסוקתיות מבוא: ניתוח משפטי זה בוחן את העקרונות, הפסיקה והחידושים המשפטיים בכל הנוגע להכרה בפגיעות תעסוקתיות הנגרמות כתוצאה ממקרוטראומה ומיקרוטראומה, בפרט בהקשר של הפסיקה הישראלית אליה מתייחסים. ההתמקדות היא בדרישות הראייתיות לקביעת סיבתיות, ההבחנה בין סוגי הטראומה, המשמעות של פעולות חוזרות ונשנות והקריטריונים המשמשים את בתי המשפט להכרה בפגיעה על פי כלל המיקרוטראומה. עקרונות משפטיים ופסיקה: 1. מסגרת מושגית של מקרוטראומה ומיקרוטראומה: התפתחות תיאוריית המקרוטראומה נותנת מענה לפגיעות המצטברות לאורך זמן עקב תנאי עבודה שאינם מסווגים כמחלות מקצוע המפורטות במפורש בחקיקה (ראו ע"א תשע"א 57714-11-12 אסתר נח). גישה זו מרחיבה משמעותית את ההכרה בפגיעות תעסוקתיות על ידי התחשבות בפציעות הדרגתיות באמצעות מיקרוטראומה מצטברת. 2. דרישות ראייתיות למיקרוטראומה: בתי המשפט קבעו כי על מבוטח להוכיח: - קיומן של תנועות חוזרות הפועלות על חלק גוף מוגדר, עם פעולות דומות במהותן, ולא תנועות זהות. - תנועות אלו מבוצעות בתקופה רציפה או משמעותית, בתדירות מספקת כדי לגרום לנזק מצטבר. - התנועות מבודדות ממכלול שגרת העבודה, מה שמאפשר לבית המשפט לייחס סיבתיות פציעה ספציפית לפעולות ספציפיות שחוזרות על עצמן. פסיקה כגון רע"י 67448-01-19 רפאל גבאי מדגיש כי התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא דומות, ויש להראות שהן מבוצעות שוב ושוב לאורך זמן מספיק כדי לגרום לפציעה. הפסיקה מבהירה כי תנועות מגוונות המבוצעות ברצפים שונים אינן מקימות גורם למיקרוטראומה אלא אם כן ניתן לבודד אותן כפעולות חוזרות ונשנות ודומות לאורך זמן. 3. הבחנה בין תנועות חוזרות לפעולות מגוונות: בתי המשפט הדגישו כי פעולות הכוללות תנועות מגוונות המבוצעות ברצפים שונים אינן נחשבות לפעולות חוזרות הגורמות למיקרוטראומה. לדוגמא, בע"א 32446-07-16 שלום קאפלה, בית המשפט דחה את התביעה כאשר התנועות לא היו חוזרות על עצמן מספיק או דומות. 4. בקשה למקרה הנדון: באשר לפגיעה הנטענת בכתף ימין, בית המשפט מצא כי התובע לא ביסס בסיס עובדתי על פי כלל המיקרוטראומה מכיוון שמעשיו של התובע כללו תנועות מגוונות ולא הוכחו פעולות חוזרות ונשנות של הרמת כתפיים גבוהות. סתירות בעדויות, כגון השימוש בסולמות ואופי העבודה העילית, ערערו את טענת הסיבתיות. לעומת זאת, עבור פציעה באצבע ההדק, בית המשפט ציין כי לחיצה חוזרת על כפתור ההדק (המבוצעת מאות עד אלפי פעמים ביום ביד ימין) עומדת בקריטריונים של מיקרוטראומה. פעולה חוזרת זו הוכחה מספיק, והמעשה בודד מפעילויות אחרות, ובכך ביסס בסיס סיבתי לפגיעה על פי כלל המיקרוטראומה. חידושים משפטיים: - ההבחנה המפורשת בין סוגי טראומה - מקרוטראומה (פגיעות הדרגתיות שאינן רשומות במפורש כמחלות מקצוע) לעומת מיקרוטראומה - מרחיבה באופן ניכר את היקף ההכרה בפגיעות תעסוקתיות. - הדגש על האופי החוזר והדומה של פעולות, ולא מאמץ פיזי גרידא, כקריטריון לסיבתיות מדגים יישום ניואנסים של היסק סיבתי בדיני נזקי עבודה. - בתי המשפט הבהירו כי ביצוע פעולות מגוונות ולא חוזרות על עצמן אינו מתאים אוטומטית לסיבתיות מיקרוטראומה, מה שמחזק את הצורך בהוכחת תנועות חוזרות ספציפיות וניתנות לבידוד. מסקנה: המסגרת המשפטית להכרה בפגיעות תעסוקתיות הנגרמות ממיקרוטראומה מסתמכת במידה רבה על ניתוח עובדתי מפורט, במיוחד האופי החוזר והדומה של פעולות שבוצעו לאורך זמן. הפסיקה מדגישה כי נטל ההוכחה מוטל על ביסוס קשר סיבתי מובהק המוכח באמצעות תנועות עקביות וחוזרות ונשנות המופרדות ממכלול פעילויות העבודה. גישה זו מדגימה חדשנות משפטית על ידי שילוב שיטתי של דיוק ראייתי והבנה מדעית בדיני העבודה, ובכך מרחיבה תביעות לגיטימיות בגין פגיעות הקשורות לעבודה הנגרמות על ידי מיקרוטראומה מתקדמת.