תה"ס 68592-12-18

תקציר

הגבר והאישה היו נשואים וחתמו לפני נישואיהם על הסכם ממון, בדבר זכויותיהם הרכושיות כבני זוג. האיש טען כי יש לבטל את ההסכם שכן הוא היה רק למראית עין ולא שיקף באמת את כוונותיהם. האישה טענה כי יש לאכוף את ההסכם. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי האיש לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להצדיק את ביטול ההסכם. השופט מצא את עדותו של האיש כבלתי אמינה, שכן היא הייתה מלאה סתירות והתחמקויות. זאת ועוד, השופטת לא השתכנעה מטענות הגבר כי ההסכם נועד אך ורק להתחמק מנושיו, שכן קיימות ראיות משמעותיות, לרבות מסמכים ועדותה המהימנה של האישה, המצביעים על כך שהאישה מימנה את ביתם של בני הזוג בעצמה, תוך שימוש בירושה ובתמיכה כלכלית מהוריה, בעוד שהכנסותיו של הגבר שימשו לפירעון חובותיו הנפרדים. עוד ציין השופט כי האיש העלה בעבר טענות סותרות בהליך פשיטת רגל נפרד, שהצדיקו את דחיית תביעתו על בסיס השתק שיפוטי. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת הגבר לביטול הסכם הממון וקיבל את טענת האישה לאכיפתו. בעקבות זאת, הוטל על הגבר לפנות את הדירה בתוך 30 יום ולשלם מזונות לאישה, בצירוף שכר טרחה. השופטת אף הזמינה את הצדדים להגיש הודעה משותפת בדבר המשך תביעת הרכוש, אם בכלל, בתוך 14 יום. ניתן לפרסם את פסק הדין לאחר השמטת פרטים מזהים.