ת"א 49586-10-21

תקציר

בית המשפט דחה את תביעת התובע מחמת התיישנות. התביעה, הנוגעת לתאונה שאירעה בשנת 2006, הוגשה באיחור מוגזם. התובע הגיש שלוש תביעות קודמות, שכולן נדחו עקב רשלנות וחוסר מעש. התביעה הראשונה נדחתה לאחר 11 חודשי חוסר פעילות, השנייה כשנה לאחר מכן, והשלישית בשנת 2021, לאחר שהתובע לא העביר את התביעה לנתבע. בכל פעם לקח לתובע זמן מופרז להגיש מחדש את התביעה, והאריך את ההליך ללא צורך. התנהלות התובעת חצתה את הגבול לביזוי ההליך המשפטי והיוותה ניצול לרעה של ההליך המשפטי. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע לא מימש את תביעתו באופן אקטיבי ולכן לא ייהנה מהארכת תקופת ההתיישנות. כתוצאה מכך, גם התביעה הרביעית, שהוגשה שנתיים וחצי לאחר דחיית התביעה השלישית, נדחתה מחמת התיישנות. התובע חויב בהוצאות המשפט של הנתבע בסך של 2,500 ₪.