ת"א 8250-05-21

תקציר

התובעת תובעת את הנתבעים על סך של 812,000 ₪ אגרות שלא שולמו בגין הפעלת חניון, וכן פיצוי נוסף כפי שנקבע בהסכם ההפעלה. הנתבעים מודים בחוב אך טוענים כי יש לתרץ את אי תשלומם בשל מגפת הקורונה, שלטענתם היוותה גורם מניעתי שמנע מהם לקיים את הסכם ההפעלה. עוד הם טוענים כי יש לאפשר להם לנכות את הכסף שהשקיעו בחניון מהעמלות שהם חייבים. בית המשפט מוצא כי טענות הנתבעים אינן מחזיקות מעמד. ראשית, הפרת הסכם ההפעלה התרחשה לפני המגפה, ושנית, השפעות המגפה לא סיכלו את ביצוע ההסכם. בנוסף, הנתבעים אינם רשאים לנכות את השקעותיהם מדמי התפעול שכן הדבר נאסר במפורש בהסכם, והנתבעים היו מודעים היטב לתנאי זה. הנתבעים גם לא סיפקו הצדקות תקפות לניכויים. בית המשפט מקבל את תביעת התובע ומורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 967,034 ₪, כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.