ע"א 8777/07

תקציר

במקרה של תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים בשנת 1998, שגרמה למותם של הורי המשיבים בהיותם קטינים, דן בית המשפט בבקשה לעכב ביצוע חלקי של פסק הדין. המשיבים, כיום בגירים, כבר קיבלו כ-2 מיליון ש"ח מהמוסד לביטוח לאומי וכ-1.5 מיליון ש"ח מהמבקשים. המבקשים נדרשו לשלם 1.3 מיליון שקל נוספים וביקשו לעכב תשלום זה, בטענה שסיכויי ההצלחה של ערעורם גבוהים והביעו חשש מקשיי החזר אם הערעור יצלח. הם הדגישו כי מאחר שהפיצוי הוא בגין הפסדי השתכרות עתידיים, דחיית התשלום לא תפגע במשיבים. המשיבים הגיבו בקצרה, טענו כי לא נפלו טעויות בשיקול הדעת והדגישו את היעדר תצהיר כדין בבקשה. לאחר עיון בבקשות שהוגשו, החליט בית המשפט להיעתר חלקית לבקשת המבקשים על ידי העלמת מחצית מהכספים שלא שולמו, תוך שהוא מציין את העיקרון הכללי לפיו ערעורים אינם מעכבים ביצוע פסק דין אלא אם כן מוכחים סיכויי הצלחה גבוהים ובלתי הפיכים של תשלום שלא נדחה. בית המשפט הכיר בסכום הרב הכרוך בכך וציטט תקדימים על קשיים בהשבת סכומים גדולים, ובכך איזן את הטענות שהוצגו. בהחלטה הודגש כי למרות היותם משמעותיים, הסכומים אינם עומדים במלואם בקריטריונים לניכוי במקור, אך מצדיקים שיהוי חלקי בשל סיכוייו הסבירים של הערעור והנזק המזערי של המשיבים מדחייה זו. לא נפסקו הוצאות, וההחלטה ניתנה ב-29 באפריל 2008.