תמ"ש 49099-05-20

תקציר

פסק הדין דן במורכבויות סביב הבעלות בדירה ופירוק הבעלות המשותפת בה. הדירה המדוברת עברה בירושה למספר אנשים, כאשר אחד היורשים, הנתבע 1, ובתו מתגוררים בדירה. ליבת הוויכוח נסובה סביב פרשנותם של שני תצהירים, אשר נתפסים על ידי הנתבע 1 כהוכחה לזכות שלו ושל בתו להתגורר בדירה, כדיירים מוגנים, בעלי רישיון בלתי חוזרים או בעלים. עם זאת, השופט קובע כי תצהירים אלה אינם מהווים ראיה מספקת לאף אחת מהטענות הללו. השופט מתייחס גם לטענות נוספות שהעלה נאשם 1, ובהן השתק שיפוטי, שיהוי, מתנה והיעדר תצהיר עד מרכזי מטעם נאשם 2, ובסופו של דבר דוחה את כולן. פסק הדין מורה על פירוק השיתוף ומכירת הדירה, כאשר התמורה תחולק בין הבעלים החוקיים. השופט ממנה כונס נכסים ניטרלי שיפקח על התהליך וקובע כי על נאשם 1 לשאת בהוצאות הנתבעים בסך 70,000 ₪. פסק הדין נועד ליישב את סכסוך הבעלות המורכב ולהבטיח חלוקה הוגנת של שווי הדירה בין היורשים החוקיים.