ע"פ 7784-03-14

תקציר

החלטת ערכאת הערעור מתבססת על שני חריגים ביחס לממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא: הם אינם מבוססים על מהימנות, אלא על ניתוח הראיות וחוות דעת המומחים, ושגה בית משפט קמא בניתוח הראיות ובהערכתן. בית המשפט בחן את ראיות הווידיאו, חוות הדעת של עדים מומחים וראיות נוספות שהוצגו, ומצא כי ניתוחו של בית משפט קמא היה פגום. למרות שלא ניתן היה לקבוע את מהירותו המדויקת של הרכב, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנאשם נהג מעל המהירות המותרת ולא שם לב לכביש ולהולכי הרגל שבו, דבר המהווה רשלנות רבתי. רשלנות זו הובילה לתאונה וגרמה למותו של הקורבן. צילומי הווידיאו, ניתוחי המומחים והניסויים שנערכו הראו כולם כי לנאשם היה מספיק זמן ומרחק כדי להבחין בקורבן ולעצור את הרכב אם היה נוהג במהירות המותרת ושם לב. רשלנותו של הנפגע בירידה בלתי צפויה לכביש לא ניתקה את הקשר הסיבתי בין רשלנות הנתבע לבין התאונה. לפיכך, החליט בית המשפט להרשיע את הנאשם בגרימת מוות ברשלנות ובנהיגה במהירות מופרזת, והחזיר את התיק לבית משפט קמא לצורך מתן גזר הדין. שני השופטים עודד גרשון וכמאל סעב הסכימו עם דעת הרוב שכתבה השופטת תמר שרון-נתנאל.