בג"צ 478/85

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לעתירה בעניין תכנית 2610, תיקון לתכנית המתאר המקומית ירושלים-עין-כרם. תכנית זו נוגעת לפיתוח ובנייה באזור עין כרם בירושלים. העותר, תושב המקום, טען כי התכנית תפגע באופן משמעותי באופייה ובמראהה ונופה של עין כרם. לטענתם, הליך התכנון נעדר מסגרת ברורה להעדפת שימור אופיו הייחודי של האזור על פני מטרות הבנייה. עם זאת, בית המשפט מצא כי התיקונים האחרונים בתוכנית והפוטנציאל לתיקונים נוספים בשלבי התכנון המפורט נותנים מענה הולם לחששות אלה. השופטים הדגישו כי אין מדובר בהליך ערר שגרתי וכי יש לאפשר למוסדות התכנון למצות את כל ההליכים העומדים לרשותם. מאחר שהתכנון המפורט היה בשלביו הראשונים ועדיין ניתן היה להגיש התנגדויות, בית המשפט לא ראה עילה להתערב. תחת זאת, היא עודדה את העותר ובעלי עניין אחרים להגיש התנגדויות במהלך הליך התכנון המפורט, והבטיחה להם כי חששותיהם יישמעו. העתירה נדחתה, ובית המשפט הורה לעותרת לכסות את הוצאות משיבי הממשלה והוועדה המקומית. פסק דין זה מדגיש את החשיבות לאפשר להליך התכנוני להתנהל בטרם יבקש התערבות מבית המשפט הגבוה לצדק.