ת"א 222/94

תקציר

התובעת, שהייתה מנהלת בית ספר ואם לארבעה ילדים, האשימה את הנתבעים - רופאים בבית החולים מאיר בכפר סבא - ברשלנות בטיפול הרפואי בה בשנים 1984-1994. התובעת לקתה באירוע מוחי בשנת 1987 ואושפזה במחלקה הנוירולוגית של הנתבעים, שם סבלה מהפרעה נוירולוגית קשה ומהמיפלגיה. זה הותיר אותה תלויה באחרים לפעילויות יומיומיות. לטענתה, הנתבעים לא הצליחו לאבחן ולטפל כראוי במצבה במהלך אשפוזה בשנת 1986, מה שהביא לאירוע מוחי נוסף בשנת 1987 שניתן היה למנוע. הנאשמים הואשמו בכך שלא חשפו אוטם כלי דם מוחי, קבעו את סיבתו והעניקו טיפול מונע. בית המשפט בחן את הרשומות הרפואיות ואת חוות הדעת של המומחים ומצא כי התובעת אכן לקתה בשבץ מוחי במהלך אשפוזה בשנת 1986. עם זאת, נקבע כי החלטת הרופאים שלא לבצע בדיקת CT חוזרת לא הייתה רשלנית, שכן היה להם הסבר סביר לסימפטומים שלה ודי היה בסריקה שבוצעה תוך 24 שעות מרגע קבלתה. עוד קבע בית המשפט כי הטיפול בתובע לא היה כרוך ברשלנות רפואית, שכן לא היו ראיות למחלת כלי דם או יתר לחץ דם. בנוסף, חלה על תביעת התובע הגנת התיישנות, אך בית המשפט קיבל את עדות בא כוח התובע כי התביעה הוגשה ואגרת בית המשפט שולמה ביום 23.3.94, תוך שמירה על עיתויה. בסופו של דבר פסק השופט לטובת הנתבעים, דחה את תביעת התובעת והורה לה לכסות את הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. ההחלטה התקבלה שלא בפניו ביום שישי, שבט תש"ס (13.1.2000).