רע"א 20543-11-19

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות המבקש. פסק הדין הראשוני, שניתן בשנת 2007, פסק לטובת המשיב, עמידר, בסכסוך רכושי. המבקש לא הגיש כתב הגנה ולאחר מכן החמיץ את ההזדמנות לביטול פסק הדין. העניין חזר לבית המשפט בשנת 2008, כאשר המבקש, המיוצג על ידי בא כוח חדש, ביקש לבטל את פסק הדין. בקשה זו נדחתה, והושג הסכם, המעכב את ביצוע פסק הדין בעשרה חודשים, במהלכם יוכלו המבקשים לנסות להגיע להסכם עם עמידר ולרכוש את זכויותיהם בנכס. עם זאת, המבקש לא הגיש מחדש את בקשתו לביטול בתוך תקופת עשרת החודשים המוסכמת. בשנת 2019, בעקבות חידוש הליכי הפינוי וקביעת מועד לפינוי, הגיש המבקש, המיוצג על ידי עורך דין חדש נוסף, בקשה נוספת לביטול פסק הדין משנת 2007. לטענתם, עמידר לא היה הבעלים של הנכס בעת הגשת התביעה, וכי במקרקעין הנדונים התקיים הליך פרצלציה שלא מרצון. עוד טענו המבקשים, כי הם סברו על ידי המשיב כי התביעה תימחק אם יצליח המבקש להוכיח את זכויותיו בנכס, וכי המשיב זנח את פסק הדין בכך שלא פנה להוצאה לפועל במשך שנים רבות. המשיב התנגד לבקשה, תוך הדגשת תנאי ההסכם משנת 2008, היעדר כל הסבר לאיחור בהגשת הבקשה הנוכחית והעובדה שהמבקש אינו הבעלים החוקי של הנכס. עוד ציינו כי טענות המבקש השתנו באופן משמעותי מאז בקשת הביטול המקורית. המשיבה הוסיפה והבהירה את מצב הבעלות בנכס, שעבר שינויים עקב הליך פרצלציה שלא מרצון, והעבירה את זכויותיה לעיריית תל אביב. בית משפט השלום בתל אביב החליט שלא לבטל את פסק הדין, בנימוק של שיהוי המבקש בהגשת הבקשה והיעדר כל הסבר לשיהוי זה. בית המשפט הדגיש גם את חשיבות היציבות המשפטית ואת אופיו המכריע של פסק הדין הקיים. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום. עם זאת, ערכאת הערעור החליטה כי יש לראות בבקשת רשות הערעור כערעור בפני עצמה, ולאחר מכן דחתה את הערעור. בית המשפט מצא כי מחדלו של המבקש גרם לנזק ראייתי אינהרנטי וכי אין לבטל את פסק הדין מטעמים פרוצדורליים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המבקשים לא סיפקו הסבר מניח את הדעת לאיחור בהגשת הבקשה וכי הטענות שהוצגו שונות באופן מהותי מאלה שהוצגו בבקשת הביטול הראשונית. בסופו של דבר, אישרה ערכאת הערעור את החלטת בית משפט השלום, ולא מצאה כל טעות בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר בהתבסס על העובדות והטיעונים שהוצגו בפניה. לפיכך, פסק הדין היה לדחות את בקשת רשות הערעור ולהשאיר את פסק הדין המקורי לטובת המשיב. ניתן צו הקפאת הליכים עד חודש אוגוסט 2020, והמבקש חויב בכיסוי הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.