תפ"ח 163-11-09

תקציר

הנאשם הואשם ברצח, אך במסגרת הסדר טיעון הודה בסעיף אישום מופחת של הריגה. העבירה כללה השלכת הקורבן, גיסו של הנאשם, לתוך בור מים בעומק שישה מטרים, שגרם למותו של הקורבן. הגופה התגלתה רק שנים לאחר מכן, ולא ניתן היה לקבוע את סיבת המוות המדויקת. התביעה נתקלה בקשיים ראייתיים, שהובילו להסדר הטיעון. בהתחשב בחומרת העבירה, הדגיש בית המשפט את קדושת החיים ואת הצורך במסר מרתיע, וציין כי מדובר במעשה נתעב ואכזרי. עם זאת, בית המשפט התחשב גם בכתב האישום המתוקן, בערעורים הראייתיים, בהודאת הנאשם ובהבעת החרטה שלו. בית המשפט הטיל עונש של 17 שנות מאסר, שלוש שנות מאסר על תנאי ופיצוי של 35 אלף שקל לעיזבון הקורבן. גזר דין זה שיקף את נסיבותיו הספציפיות של המקרה ונפל בגדר המתחם שהוסכם עליו בהסדר הטיעון. כן נלקחו בחשבון גילו של הנאשם, נסיבותיו האישיות והזמן שכבר ריצה במעצר. בית המשפט סיים בהדגשת זכותו של עיזבון הנפגע לתבוע פיצויים נוספים בהליכים אזרחיים.