ע"מ 58535-03-18

תקציר

פסק הדין דן בערעוריהם של שני אחים, שמעון וסאמר, על החלטת פקיד השומה לסווג את הכנסתם ממכירת מספר דירות כהכנסה עסקית, ולכן חייבת במס בשיעורים גבוהים יותר, במקום רווחי הון, החייבים במס בשיעורים נמוכים יותר. האחים טענו כי להתנהלותם יש צד משפחתי, ולכן יש לסווג את המכירות כמכירות הוניות, וליהנות משיעורי המס הנמוכים יותר. פקיד השומה טען כי יש לסווג את המכירות כמכירות עסקיות, שכן פעילותם של האחים הייתה בעלת אופי עסקי מובהק. השופט קבע כי יש לראות במכירת הדירות בפרויקט ברחוב השומר 9 כמכירה עסקית, שכן האחים הם אנשי נדל"ן מנוסים, והרווחים נבעו מפעילותם השיטתית, ולא מעליית שווי השוק של המקרקעין. לפיכך, יש למסות את ההכנסות ממכירות אלה כהכנסה עסקית פורייה. באשר למכירת הדירות ברחוב סמולנסקין, קבע השופט כי יש לראות בהן מכירה הונית, שכן בבניין היו ארבע דירות בלבד, המיועדות לבני משפחה. בנוסף, הדירות הוחזקו מספר שנים, והרווחים לא היו משמעותיים. גם נסיבות המכירה הצביעו על הקשר משפחתי, ולכן יש למסות את ההכנסות ממכירות אלה כרווח הון. השופט פסק גם לטובת פקיד השומה בעניין מכירת דירה על ידי סימון ברחוב השומר 13, וקבע כי יש לסווגה כעסקה אקראית בעלת אופי מסחרי, ולכן לחייב אותה במס כהכנסה עסקית. השופט ניתח בפירוט את העלויות הקשורות למכירה, והעמיד את הרווח על 800 אלף שקל, שימוסו בהתאם. לאחר מכן עבר השופט לדון בהערכת הפרשי ההון שערך המשיב, והורה על הפחתת רכיב הוצאות המחיה. עוד קבע השופט כי על המשיב להפחית את הקנסות שהוטלו על המערערים, ולבטל את הקנסות הנוגעים להכנסותיו של סימון ממכירת הדירה ברחוב השומר 13, שכן הכנסה זו נבעה מסכסוך אזרחי לגיטימי. בסיכומו של דבר, קיבל השופט את הערעור באופן חלקי, והורה למערערים לשלם במשותף את הוצאות המשיב בסך 10,000 ₪.