ה"פ 105/00

תקציר

המטה לביטחון לאומי (הבנק) הגיש תביעה נגד דוד שלומי ואמו המנוחה, עליזה שלומי, בטענה כי העברת מחצית מדירתו לאמו על ידי דוד הייתה הונאה ונועדה להסתיר את הנכס מהבנק כנושה. הנתבעים טענו כי ההעברה הייתה השבה בתום לב של הנכס לבעליו החוקיים, שכן הדירה הייתה שייכת לעליזה בלבד. בית המשפט קבע כי דוד היה הבעלים של מחצית מהדירה, בין אם בירושה ובין אם במתנה מעליזה בשנת 1973, וכי ההעברה אכן הייתה ניסיון להבריח את הנכס מנושים. נקבע כי ההעברה נעשתה בחוסר תום לב ובניגוד לחוק העונשין. כמו כן, בית המשפט ציטט סעיפים מחוק החוזים ומחוק ההוצאה לפועל לתמיכה בטענת הבנק. למרות שהמנוחה ניסתה להוריש מחצית מהדירה לנכדה, בית המשפט קבע כי הערת האזהרה לטובת טל שלומי (בנו של דוד) תישאר בעינה אך חלה רק על מחצית מהזכויות בדירה. בקשת הבנק למנות את בא כוחו ככונס נכסים נדחתה, ותחת זאת הכריז בית המשפט על דוד כבעלים של מחצית הדירה והורה למשיבים לשלם את שכר טרחת עורך הדין של הבנק.