ע"מ 50/22

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לחייל שלא התייצב לשירות צבאי ולאחר מכן נעצר ונכלא בגין עבירה זו. החוק קובע כי הפקודה לחייל להתגייס נשארת בתוקף עד למילוי החובה, ולכן העבירה נמשכת עד שהאדם מתגייס. היעדרותו של החייל מהשירות סווגה כבלתי מורשית, וכתב האישום ייחס היעדרות זו לחייל עד שהחל לרצות את עונשו בשנת 2018. התנהלותו של החייל ואי התייצבותו לתפקיד מצדיקות זאת, אך בית המשפט הכיר במחדלי רשויות הצבא בטיפול בתיק. בפרט, הוא מדגיש את חוסר התקשורת בין רשויות המדינה השונות, שהביא לכך שהחייל נכלא ללא ידיעת הצבא, ואת העיכוב בטיפול בהמלצה לפיטורי החייל מהשירות. עם זאת, אישר בית המשפט קמא את החלטת בית משפט קמא לעצור את המערער, ומצא כי עילת המעצר מספקת, במיוחד בהתחשב בסכנת בריחת המערער מן הדין. השופט הגיע למסקנה כי חלופת מעצר אינה ראויה בשלב זה ודחה את הערר, תוך שהוא ממליץ גם לפרקליטות הצבאית לבחון מחדש את נהליה.