דנג"צ 3299/93

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהגישו הוריו של ערן וייכסלבוים, שנפל בעת מילוי תפקידו ונקבר בבית עלמין צבאי, להוסיף על מצבתו כתובת המציינת את שמות אחיו. ההקדשה נדחתה על ידי המועצה הציבורית להנצחת החייל ושר הביטחון, בנימוק שהיא סותרת את עקרון האחידות בבתי עלמין צבאיים. בג"ץ דחה תחילה את עתירת ההורים נגד ההחלטה, אך בהמשך הסכים לקיים דיון נוסף. בעקבות הדיון הנוסף קבע בית המשפט כי על שר הביטחון לשקול מחדש את בקשת ההורים. דעת הרוב, אליה צורפו השופט לוין והשופט מצא, קבעה כי השר לא התחשב ברגשותיהם של קרובי משפחתו של החייל, ובכך לא הצליח לאזן בין עקרון האחידות לבין כבוד המנוח ובני משפחתו, שהובילו להחלטה הבלתי סבירה. לפיכך, קיבל בית המשפט את העתירה, ביטל את פסק הדין הקודם והורה לשר הביטחון לשקול מחדש את הבקשה על רקע תקנות חדשות שיאזנו כראוי בין האינטרסים הללו. השופט גולדברג, בדעת מיעוט, סבר כי החלטת השר סבירה ואין להתערב בה על ידי בית המשפט. לדבריו, שתי הגישות - אחידות וביטוי אישי - היו סבירות, והשר נתן להן משקל במסגרת שיקוליו. השופטת דורנר הסכימה עם דעת הרוב, אך ביססה את פסיקתו על הימנעותו של השר מלשקול את הצורך בשמירה על כבוד האדם, שאותו ראה כשיקול רלוונטי שיש להביאו בחשבון לצד עקרון האחידות.