ת"א 2852-12-19

תקציר

השופט דחה את תביעת התובע נגד הבנק מכמה טעמים. ראשית, באשר לתביעה בגין גביית יתר על הלוואה דולרית, חישובי התובעת לא היו מספיקים וחסרה חוות דעת חשבונאית, וגם התביעה נדחתה על פי חוק. שנית, טענות התובעת להחזר ריבית פיגורים, שכר טרחה והוצאות משפט היו כלליות מדי, חסרות פירוט וסותרות מבפנים. התובעת אף ביקשה בעבר כי חיובי הריבית ישולמו מתיק ההוצאה לפועל, דבר שסתר את טענתה הנוכחית. שלישית, התביעה לפיצוי מוסכם התבססה על חוזה שלא התובע ולא הבנק היו צד לו, והתובע לא יכול היה ליהנות מהסכם זה. יתר על כן, כונס הנכסים, שהיה אחראי על מכירת הדירה, לא היה סוכן הבנק והתובע כבר הסכים למחוק אותו כנתבע. בסיכומו של דבר, מצאה השופטת כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ולכן דחתה את התביעה. כמו כן חויב התובע לשלם לבנק את הוצאות הבנק, לרבות שכ"ט עורך דין, בסך כולל של 90,000 ₪ בתוך 60 יום.