ע"א 11174/09

תקציר

המבקשת-המערערת ביקשה עיכוב ביצוע בעקבות פסק דין לטובת המשיב שחייב את פינוי המערערת מנכס מסחרי. הנכס הנדון כלל שתי חנויות סמוכות הממוקמות ברחוב קרן היסוד 37, קריית ביאליק, והמערערת שכרה את השטח מהמשיבה על פי הסכם שכירות שתוקפו פג ביום 30.9.2008. המערערת לא פינתה את המקום בתום חוזה השכירות ובהמשך שלחה המשיבה שני מכתבים בדרישה לפנותם. המערערת גם לא השיבה לפניות אלה במועד. בית משפט קמא דחה את בקשת המערערים לחופשה כדי להגן על הפינוי והורה להם לפנות את הנכס עד ליום 15.11.2009. החלטה זו התבססה על הימנעותה של המערערת מלהודיע על כוונתה להאריך את חוזה השכירות טרם פקיעתו ועל כך שהנכס שימש למטרות אחרות מאלה המפורטות בהסכם השכירות. המערערים טענו כי יש להם סיכוי טוב לזכות בערעורם וכי הפינוי יגרום להם נזק בלתי הפיך, שכן הם מתפרנסים משכירות משנה של הנכס. עם זאת, המשיב התנגד לבקשה, בטענה כי סיכויי ההצלחה של המערערים בערעור נמוכים וכי בקשתם הוגשה מאוחר מדי. עוד נטען, כי המערערת הפרה את הסכם השכירות במספר דרכים וכי היא אינה משלמת את מלוא דמי השכירות המגיעים לה. בית המשפט, לאחר ששקל את הנורמות המסדירות עיכובי ביצוע ובחן את נסיבותיו הספציפיות של המקרה, החליט לדחות את בקשת המערער. השופט קבע כי סיכויי ההצלחה של המערער בערעור נמוכים, שכן הם לא הוכיחו סיכויי הצלחה לגופו של עניין. זאת ועוד, מאזן הנוחות נטה לטובת המשיב, נוכח העובדה שהמערערת החזיקה בנכס מעבר לתום תקופת החכירה ובניגוד לרצונו של המשיב. עוד ציינה השופטת כי הפינוי נגע לנכס מסחרי, שבדרך כלל אינו מהווה עילה לעיכוב ביצוע, וכי המערערת לא הביאה ראיות מספיקות להסכם שכירות המשנה. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, וצו השהייה הזמני הוסר. המערערת חויבה לכסות את הוצאות המשיב שנגרמו לה במענה לבקשה.