ע"נ 23372-08-23

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, ומתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין ע"נ 23372-08-23 פלוני נ' קצין התגמולים** **מבוא** פסק הדין של ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, בעניינו של המערער פלוני, מעורר שאלה מהותית הנוגעת להגדרת "חבלת שירות" עבור אנשי קבע, זאת בעקבות תיקון מס' 29 לחוק הנכים. הוועדה נדרשה להכריע האם אירוע שבו נפגע המערער, לוחם מג"ב במערת המכפלה, בזמן ירידה במדרגות, מהווה "חבלת שירות" כמשמעותה בחוק, תוך יישום המבחנים שנקבעו לאחר תיקון מס' 29. **הרקע העובדתי** המערער, לוחם ומפקד כיתה במשמר הגבול, שירת שירות קבע במערת המכפלה בחברון. ביום 16.11.22, בסביבות השעה 22:30, נחבל המערער בברך שמאל בעת ירידתו במדרגות במתחם המערה. האירוע התרחש לאחר סיום משמרת לילה רגילה, אך בעקבות הוראה חריגה לפתוח את המערה לרגל כניסת רב ופמלייתו, ולאבטח את הפמליה. המערער נדרש לפתוח מספר שערים, ובעת ירידתו במדרגות (שככל הנראה היו רטובות), מעד ונחבל. המערער הגיש תביעה להכרת זכות מכוח חוק הנכים, אשר נדחתה על ידי קצין התגמולים בטענה כי האירוע אינו עומד בהגדרת "חבלת שירות" לאור תיקון מס' 29. **המסגרת הנורמטיבית - תיקון מס' 29 לחוק הנכים** תיקון מס' 29 לחוק הנכים, שנערך בעקבות המלצות ועדת גורן, שינה את אמות המידה להכרת זכות עבור חיילים בשירות קבע. בעוד שלפני התיקון, די היה בכך שהחבלה או המחלה נגרמו "במהלך השירות ועקב השירות", התיקון הכניס דרישה חדשה לגבי חיילי קבע: החבלה צריכה להיות "חבלת שירות". הגדרת "חבלת שירות" בתיקון היא: "חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי". **ניתוח העקרונות המשפטיים והחידושים בפסק הדין** 1. **פרשנות "חבלת שירות" - צמצום הזכאות והדגש על ייחודיות השירות:** * **עקרון:** פסק הדין מדגיש את מטרת תיקון מס' 29, שהינה צמצום היקף הזכאות של חיילי קבע. התיקון נועד להבחין בין פגיעות הנגרמות כתוצאה מפעילויות הצבאיות הייחודיות לבין אירועים בעלי אופי "אזרחי", אשר במקרים כאלה, מימוש הזכויות יעשה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. * **חידוש/הדגשה:** הוועדה מפרשת את המונח "פעילות מבצעית" בצורה רחבה יחסית, וקובעת כי אינו מצומצם אך ורק לגרעין הפעולה, אלא יכול לכלול גם שלבים מקדימים או נלווים לפעילות. החידוש העיקרי בפסק הדין הוא ביישום המבחן של "אופיו, מהותו ונסיבותיו הייחודיים לשירות הצבאי" על אירוע שנראה לכאורה שגרתי. 2. **הבחנה בין "פעילות מבצעית" ל"אירוע בעל אופי אזרחי":** * **עקרון:** המבחן המרכזי שבו נדרשת הוועדה להכריע הוא האם האירוע חרג מהשגרה האזרחית ונגרם במסגרת ייחודית לשירות. * **יישום בפסק הדין - היבט הייחודיות:** הוועדה קובעת כי הימצאות המערער במערת המכפלה, מקום המוגדר כ"מועד לפורענות" מבחינה ביטחונית, יחד עם הצורך לפתוח את המערה ולאבטח פמליה, מעניקים לאירוע כולו אופי ייחודי לשירות. הימצאות במקום זה, גם ללא פעילות מלחמה אקטיבית, כרוכה בדריכות מתמדת וחשיפה לסכנה ביטחונית, מה שמייחד את השירות במקום. * **התמודדות עם "פעולות טריוויאליות":** הוועדה מתייחסת במפורש לשאלת ביצוע פעולות "טריוויאליות" (כמו ירידה במדרגות) במסגרת פעילות מבצעית. היא קובעת כי עצם ביצוע פעולה כזו אינה שוללת את אופי הפעילות המבצעית הכוללת. מבחן "הסתכלות ממעוף הציפור" הוא הקובע – האם הפעולה הספציפית נועדה לשרת את הפעילות המבצעית או את הפעילות הייחודית לשירות. הדוגמה המובאת בדבר החלקה על מדרגות בעת מעצר מבוקש ממחישה כיצד פעולה טריוויאלית יכולה להיות חלק מפעילות מבצעית. 3. **פרשנות "פעילות מבצעית" והקשר למתקן:** * **עקרון:** ההגדרה של "פעילות מבצעית" אינה מעוגנת בחוק, ולכן יש לפרשה בהתאם לתכלית התיקון. * **יישום בפסק הדין - המקום כגורם מכריע:** הוועדה מדגישה כי מיקומו של האירוע - מערת המכפלה - הוא גורם מכריע. ההבדל בין עובד סופרמרקט הנדרש לפתוח שער אחורי, לבין לוחם מג"ב הנדרש לפתוח את שערי מערת המכפלה ולאבטח מבקרים, טמון באופי המקום, בסיכונים הביטחוניים הנלווים אליו, ובדריכות המבצעית הנדרשת. זהו המרכיב הייחודי לשירות שבוצע. 4. **התמודדות עם ראיות סותרות - דו"ח פציעה לעומת תצהירים:** * **עקרון:** הוועדה נדרשת לשקול את מכלול הראיות, כולל דו"ח הפציעה המקורי שתיאר את האירוע כ"משמרת שגרתית", מול תצהירים של המערער, מפקדו ועד לאירוע, אשר תיארו את האירוע כ"פעילות מבצעית". * **הכרעה:** הוועדה מקבלת את גרסת המפקד והמערער, וקובעת כי התיאור בדו"ח הפציעה אינו משקף את מהות הפעילות. היא מציינת כי למרות שסיווג המפקד אינו מחייב, הוא תואם את תכלית החוק. הדבר מהווה חיזוק לקביעתה שהאירוע אינו "שגרתי" במובן האזרחי. 5. **הבחנה ממקרים קודמים:** * **עקרון:** הוועדה סוקרת מקרים קודמים שדנה בהם, כדי להבחין בין נסיבות האירוע הנוכחי לבין מקרים דומים אך בעלי תוצאה שונה. * **הבחנות עיקריות:** * **ע"נ 36589-05-18:** שם הפעילות המבצעית כבר הסתיימה, והתיקון שבוצע (תיקון צנרת) לא שירת את הפעילות המבצעית. * **ע"נ 45397-06-22:** שם מדובר היה בסיור במקום אירוע חגיגי, ללא אלמנט מבצעי מובהק. * **חידוש:** ההבחנה בין מקרים אלו מדגישה את הגמישות הפרשנית של הוועדה, ואת הצורך לבחון כל מקרה לגופו, תוך הדגשת הגורמים הייחודיים (המקום, מטרת הפעילות, הדריכות הנדרשת). **מסקנה** פסק הדין מהווה דוגמה ליישום מושכל של התיקון לחוק הנכים, המבקש לצמצם את היקף הזכאות, תוך שמירה על עקרון ההגנה על מי שנפגעו כתוצאה מפעילויות ייחודיות לשירות הביטחוני. הוועדה אימצה פרשנות מרחיבה למונח "פעילות מבצעית" כאשר היא מתייחסת לפעילות במקום בעל רגישות ביטחונית מיוחדת, וקבעה כי פעולות הנלוות לפעילות כזו, אף אם הן נראות טריוויאליות, ייחשבו כחלק ממנה. בכך, מרחיבה הוועדה את הפרשנות של "אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי", ומדגישה את החשיבות של ההקשר הרחב בו בוצעה הפעולה, ולא רק את הפעולה הטכנית עצמה. ההחלטה מקבלת את הערעור ומורה על הכרת הפגיעה כ"חבלת שירות", ובכך מעניקה למערער את הזכויות המגיעות לו מכוח חוק הנכים.