ת"פ 8985-02-15

תקציר

הנאשם הואשם בהסעת שוהים בלתי חוקיים ברכבו, סיכון חיי אדם בנתיב תנועה ונהיגה קלה שגרמה לתאונה. הראיה העיקרית בתיק זה היו עדויותיהם של מספר שוטרים לעומת גרסת הנאשם לאירועים. השופט בחן ביסודיות כל אחד מהאישומים שהוגשו נגד הנאשם. ראשית, השופט בחן את האישום של הסעת שוהים בלתי חוקיים. טענת התביעה נסמכה על היעדר אישורי כניסה לישראל של הנוסעים, שהוכח באמצעות תעודות עובד ציבור. עם זאת, לאחד הנוסעים היה אישור עבודה תקף, שהשופט קיבל כראיה מספקת לכך שנוסע זה לא שהה בארץ באופן בלתי חוקי. השופט בחן גם האם הנאשם ידע שמדובר בשוהים בלתי חוקיים או לפחות חשד בכך. מעדותו של הנאשם עצמו, כמו גם עדותו של בן דודו, עולה כי היה מודע לאפשרות ובדק חלק מאישורי הנוסעים. השופט הגיע למסקנה כי הנאשם ידע או לפחות חשד כי לנוסעים, למעט אחד, אין את האישורים הנדרשים, ולכן הרשיע אותו בהסעת שבעה שוהים בלתי חוקיים שלא כדין. שנית, השופט שקל את האישום של סיכון חיי אדם בנתיב תנועה. השוטרים העידו על האירוע, לרבות נהיגתו המסוכנת של הנאשם ואי עצירה לשוטרים, שהובילה למרדף ולתאונה. הסבריו השונים של הנאשם למעשיו נמצאו בלתי סבירים ובלתי עקביים. יתרה מכך, השופט ציין כי גרסתו של הנאשם לאירועים עומדת לבדה מול גרסתם העקבית של מספר שוטרים. משכך, העדיפה השופטת את גרסאות השוטרים וקבעה כי מעשיו של הנאשם סיכנו במכוון את חייהם של אנשים בנתיב תחבורה. שלישית, השופט בחן את האישום של נהיגה קלה הגורמת לתאונה. השופט הסכים עם עדויות השוטרים לפיהן הנאשם נהג בצורה מסוכנת וגרם לתאונה בעת שניסה להימלט. השופט הגיע למסקנה כי נהיגתו של הנאשם הייתה פזיזה ורשלנית תוך סיכון הציבור, ולכן הרשיע אותו באישום זה. לבסוף, התייחס השופט לאישום של הגבלת מספר הנוסעים לנהגים חדשים, בו הודה הנאשם בחקירתו במשטרה ובתגובתו לכתב האישום. השופט הרשיע את הנאשם בעבירה זו, וציין כי ההגנה אינה חולקת עליה. לסיכום, השופט הרשיע את הנאשם בכל האישומים, למעט הטענה כי הנוסעים נדרשו לשלם עבור הנסיעה, שלא הוכחה. השופט הצביע על כמה כשלים בחקירה ובהתנהלות התביעה, אך בסופו של דבר מצא כי הם לא פגעו ביכולתו של הנאשם להתגונן.