רמ"ש 31720-02-20

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במאבק משפטי מורכב בין בני זוג גרושים על תשלום מזונות ילדים בישראל. בית המשפט דחה את טענות המבקשת כי יש לדון בנושא בבית הדין הרבני, ובכך אישר את סמכותו של בית משפט קמא בתביעת המזונות. קודם לכן קבע בית משפט קמא כי חובות המזונות של המבקשת ייפסקו עם גירושי בני הזוג; עם זאת, מאחר שחלפה שנה ללא כל הכרעה נוספת של בית הדין הרבני, קבע בית הדין הנוכחי כי העניין חורג מסמכותו. בית המשפט גם סירב להתערב בתיק הגירושין בעניין שיעור המזונות הזמניים, למעט כמה התאמות קלות, שכן בדרך כלל הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט קמא. ההתאמות שבוצעו נבעו מכמה טעויות שנמצאו בחישובים, לרבות אי התחשבות ביום הולדתו השישי של הילד, וכמה חוסר עקביות לגבי הכנסות המבקש. בית המשפט החליט להפחית את תשלומי המזונות הזמניים עד שבית המשפט קמא יוכל לקבוע קביעות נוספות בנוגע למזונות קבועים. ההחלטה גם חייבה השתתפות שווה של שני ההורים בהוצאות חריגות, הפחיתה את סכום המזונות הזמניים ל-3,350 שקל (מ-3,850 שקל) וקבעה כי סכום זה יופחת עוד יותר ל-3,000 שקל ביום הולדתו השישי של הילד. כל צד היה אחראי לשכר טרחתו, ובית המשפט הורה על החזרת בטוחה ופירותיה למבקש. פסק הדין יכול להתפרסם בפורמט אנונימי.