ת"צ 33903-07-23

תקציר

בית המשפט החליט כי אין בסיס לדחות את תביעת התובע על הסף. זאת, משום שהתביעה שלפנינו אינה דומה למקרים החריגים בהם מתאפשרת דחיית תביעה על הסף. השופט קבע כי יש לעכב את שני ההליכים – ההליך הפרטני והתביעה הייצוגית – עד להכרעה בהודעה לצד הרביעי שהגיש התובע בהליך הפרטני. השופטת ביססה החלטה זו על החפיפה בין שני המקרים, במטרה לשמור על יעילות פרוצדורלית ולחסוך זמן ומשאבים. פסק דין זה ניתן לאחר שקילה מדוקדקת של הטיעונים שהציגו הצדדים. השופטת הדגישה כי שאלת תום הלב של התובעת צריכה להידון בשלב מאוחר יותר, במסגרת הבקשה לאישור לגופה. בנוסף, קבעה השופטת כי עילת התביעה של התובע בתביעה הייצוגית לא מוצתה, שכן ההודעה לצד הרביעי הייתה מצומצמת בהיקפה והטענות הנוספות שהועלו בתובענה הייצוגית אינן רלוונטיות להליך הפרטני. זאת ועוד, השופטת ציינה כי חלק מהטענות בתובענה הייצוגית התייחסו למדיניות ולעניינים אחרים שאינם קשורים למקרה הפרטני, ולכן יש להתייחס אליהן במהלך הדיון לגופו של עניין. כל צד יישא בהוצאותיו, שכן הבקשה לדחייה על הסף נדחתה אך ניתן עיכוב.