עש"א 20222-06-17

תקציר

המחלוקת נסובה סביב השאלה האם יש להוציא צו בית משפט להרוס יחידת דיור נוספת שנבנו על ידי המשיבים ולאטום כניסה נוספת שיצרו בין המעבר לקיר ביתם, כפי שביקש המערער. השופטת, שרה דברת, פסקה נגד המערער, תוך שהיא מצטטת את עקרון הפעולה של בית המשפט, המונע מצדדים לדון מחדש בעניינים שהוכרעו בעבר למען יעילות ציבורית, יציבות מערכת המשפט והוגנות כלפי הצדדים. לגופו של עניין, הדוקטרינה מונעת מהמערער להעלות טענות אלה שוב, שכן הן הוכרעו בהליך הקודם או שניתן היה להעלותן אז. השופט הדגיש כי טענתו הנוכחית של המערער נעדרת שחר משום שמדובר בניסיון להטריד את המשיבים בהתדיינות חוזרת ונשנית באותן סוגיות. יתר על כן, הטענה כי לערכאה הנמוכה יותר לא הייתה סמכות לפסוק בעניין היא בטרם עת, כפי שהיה עליה להעלותה קודם לכן. גם ההחלטה לדחות סעדים מסוימים על ידי הערכאה הנמוכה יותר מוצדקת, שכן לבתי המשפט יש סמכות לדחות תביעות על הסף, והתנהלות המערער לאורך כל ההליך הייתה פוגענית. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לשלם למשיבים הוצאות בסך כולל של 17,000 ₪, כאשר הערבות המופקדת מכסה סכום זה. פסק דין זה, מיום 20 באוגוסט 2017, מביא את העניין לסיומו, בתקווה לעודד את הצדדים לשמור על יחסי שלום בעתיד.