בר"ע 4070-06-20

תקציר

במקרה הנדון, הערעור התקבל באופן חלקי. ערעורו של המבקש נדחה, ואילו ערעור המוסד התקבל בחלקו בעניין ליקוי כלייתי. לא נמצאה טעות בהחלטת בית הדין המחוזי כי הוועדה לא הייתה צריכה לבחון ליקויים מסוימים כמפורט בפסק הדין בתקשי"ר. נוסח פסק הדין היה עמום בשאלה איזה גוף יבחן ליקויים אלה, ועם פרשנותו נקבע כי על הוועדה לפעול רק על פי פסק הדין החוזר ולא על פי הוראות ה-BRA. טענותיו של המבקש בנוגע לנושאים אורתופדיים הקשורים לכאבי רגליים והקרנות לא זכו להתייחסות מלאה על ידי הוועדה, שכן היא התייחסה רק לפגיעה בשרירי התאומים ולא בגב. לפיכך, הוועדה מונחית לשקול מחדש את קביעתה האורתופדית על סמך ראיות רפואיות ספציפיות. באשר לעניין האזהרה, קבע בית המשפט כי היה על הוועדה להזהיר את המבקש בטרם תפחית את אחוזי הנכות בשל אי ספיקת כליות. למרות שהיו דיונים בשאלה האם אזהרה מקנה זכות למשוך ערעור, בית המשפט מצא כי הסתלקות אינה מותרת כאשר פגם הוא חלק מליקויים מרובים. תפקידה של הוועדה הוא להעריך מחדש את מצבו של המבוטח באופן מקיף. כמו כן, החלטתה הסופית של הוועדה העלתה את דרגת הנכות הכוללת של המבקש, גם לאחר הפחתת שיעור הנכות הקשורה לכליות. כך, מרגע שעניינו של המבקש הוחזר לוועדה, היא בחנה מחדש את ממצאי הכליה, והגשימה את תכלית האזהרה, ולא הותירה צורך להחזיר את הנושא לוועדה, משום שהמבקש לא ערער על היתרונות של נכות כליה. בסופו של דבר, עניינו של המבקש יוחזר לוועדה האורתופדית לדיון חוזר, ולא הוצא צו להוצאות. ההחלטה ניתנה שלא בפניו ב-20 במאי 2021.