ה"פ 29015-12-14

תקציר

המבקש לווה כספים מהבנק המשיב וההחזר הובטח בשעבוד מטלטלין לרבות אוטובוס יוטונג. המבקשים לא הצליחו לפרוע את ההלוואה והצדדים נכחו במספר ישיבות בנוגע לפירעון. המבקשים טענו כי במהלך פגישות אלה הסכים המשיב בעל פה לעכב את הפירעון. המשיב טען אחרת ודרש פירעון מיידי, מה שהוביל לעיקול האוטובוס של יוטונג. המבקשים פנו לבית המשפט בבקשה למתן צו ביניים להחזרת האוטובוס. השופטת פתחה וקבעה כי גם אם גרסת המבקשים להסכם בעל פה לא הייתה מבוססת, התנהלותו של המשיב הפרה את החוק. אכן, המשיב לא שלח הודעה בכתב על פירעון ההלוואה למבקשים ולערבים שלהם כמתחייב מסעיף 5א1 לחוק הבנקאות. החוק דורש הודעה בכתב של 21 יום לפני תחילת פירעון הלוואה או פעולה משפטית, כדי לספק ללקוחות זמן להסדיר את חובותיהם. השופט פירש את החקיקה בצמצום, והדגיש כי על הבנק לוותר על משלוח האזהרה רק בנסיבות חריגות בהן קיים חשש ממשי ליכולתו לגבות את החוב. השופט מצא כי מצבם הכלכלי המורכב של המבקשים אינו מצדיק את דחיפותו של המשיב בעיקול האוטובוס, מה גם ששווי הבטוחה עלה על החוב. זאת ועוד, טענה השופטת כי טענת המשיב כי החוק אינו חל על חובות עו"ש אינה תקפה. המבקשים גם לא נדרשו להוכיח את טענותיהם בשלב ביניים זה, והשופט שוכנע כי טענותיהם מוצדקות. בהתחשב במאזן הנוחות, הורה השופט על החזרת אוטובוס יוטונג למבקשים, בתנאי שיפקידו ערבות נוספת בסך 60,000 ₪ ויציגו פוליסת ביטוח כנדרש בהסכם שלהם עם המשיב. המשיב חויב לשאת בעלויות המימוש והאחסון ולשלם את הוצאותיהם המשפטיות של המבקשים, בעוד שני הצדדים עודדו לחדש את המשא ומתן. לפיכך, הבקשה לסעד ביניים התקבלה, וההחלטה, לרבות ההוצאות וההוצאות, תושהה עד לתוצאות ההליך העיקרי.