עש"א 64793-11-18

תקציר

הערעור מערער על החלטת רשם ההוצאה לפועל בראשון לציון לקבל תביעה שהגישו המשיבים (חייבים) נגד המערערת (הזוכה) בתיק של פסק בוררות מאושר. הערעור נסוב סביב היקף סמכותו של רשם ההוצאה לפועל בביצוע פסקי דין ומאפייניו הייחודיים של ביצוע פסק בוררות מאושר. העובדות העומדות ביסודן נוגעות להסכם בניה בין המערערת לבין המשיבים. התעוררו מחלוקות שונות, שהובילו להסכם בוררות. הבורר הוציא פסק דין חלקי וסופי המפרט את התחייבויות הצדדים, אך העבודה הופסקה ולא חודשה. המערערת תבעה את המשיבים, ובית משפט השלום מצא כי המשיבים הפרו את פסק הבוררות. בעקבות זאת אושר פסק הבוררות על ידי בית המשפט המחוזי. לאחר מכן ביקש המערער לבצע את פסק הבוררות בהוצאה לפועל, אך המשיבים עתרו מטעמים פרוצדורליים שונים ולחילופין התבססו על טענת פרעתי, בטענה כי יתרת חובם עומדת על 2,000 ₪ בלבד. רשם ההוצאה לפועל קיבל את תביעת פאראתי, תוך שהוא מנכה את עלות העבודות שלא הושלמו מסך החוב וקובע את יתרת החוב בסך 9,418 שקל. השאלה המרכזית היא האם לרשם יש סמכות לקבוע קביעות הנדרשות לביצוע פסק דין, במיוחד כאשר מדובר בפסק בוררות מאושר. בית המשפט קובע כי תפקידו של הרשם הוא לבצע פסקי דין ככתבו וכלשונם ואינו יכול לפרש אותם או לקבוע קביעות מהותיות. במקרה של פסק בוררות מאושר, הכולל לעתים קרובות הוראות עתידיות, הרשם אינו יכול לקבוע מי הפר את פסק הבוררות או את הפיצוי המתאים. החלטות כאלה מחייבות הכרעה שיפוטית. בנוסף, סמכותו של הרשם לדון בתביעת פרעתי מוגבלת לעניינים פשוטים ובוררים; סכסוכים מורכבים יש להפנות לבית המשפט המוסמך. בעוד שהמועד הקובע לתביעת פרעתי הוא בדרך כלל מועד פסק הדין, במקרה זה זהו מועד פסק הבוררות, שכן פסק הבוררות הופך לפסק דין עם אישורו. בית המשפט מגיע למסקנה כי לא ניתן לבצע את פסק הבוררות המאושר כמות שהוא (AS IS), שכן הוא כרוך בסעיפי תלות הדדית ומחייב הכרעה שיפוטית בפיצוי המגיע למערערת בגין הפרת המשיבים. לפיכך, הערעור מתקבל באופן חלקי. החלטת הרשם מבוטלת, ועל המערער לבקש תחילה הכרעת בית משפט בדבר סכום הפיצוי. כל צד יישא בעלויות שלו.