ת"א 59989-02-21

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות שקבע הבורר בסכסוך הכספי שבין המבקש למשיב. הבקשה הוגשה בעילה של ביטול פסק בוררות לפי סעיפים 24(2), 24(3), 24(6), 24(7) ו-24(9) לחוק הבוררות. בית המשפט לא מצא עילה לבטל את פסק הבורר בנימוקים שנטענו על ידי המבקש. ראשית, באשר לטענה כי הבורר פעל ללא סמכות, הסכים בית המשפט עם עמדת הבורר כי תניית הסמכות בהסכם מתייחסת להליכים משפטיים ולא לבוררות. עוד ציין בית המשפט כי המבקש לא פנה לבית המשפט המוסמך בעניין סמכות הבורר. שנית, באשר לטענה כי הבורר לא מונה כדין, מצא בית המשפט כי הבורר מונה בהתאם לתניית הבוררות בהסכם, ולכן סעיף 8 לחוק הבוררות אינו רלוונטי למקרה זה. החלטתו המודעת של המבקש שלא לשתף פעולה במינוי בורר הביאה את המשיב לבקש את המינוי מלשכת עורכי הדין, כמפורט בהסכם. שלישית, באשר לטענות המבקש כי יש לבטל את פסק הבוררות משום שהבורר לא נימק את פסק הבוררות שלו, קבע בית המשפט כי אין צורך שהבורר ינמק את פסק הבוררות מעבר לנימוק הנתון, מה גם שהמבקש בחר שלא להציג הגנה. בית המשפט דחה גם את טענות המבקש לביטול לפי סעיפים 24(7) ו-24(9) לחוק הבוררות, והדגיש כי פסק הבורר בהעדר הגנה הוא פסק דין על פי דין ואינו נוגד את תקנת הציבור. לבסוף, בית המשפט לא מצא עיוות דין ואישר את פסק הבורר, והורה למבקש לשלם למשיב הוצאות בסך 7500 ₪ בתוך 30 יום.