בע"מ 3674/21

תקציר

במקרה הנדון, בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביטל פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בעניין שיתוף בנכסים חיצוניים בנישואין ארוכי טווח, עליו ערער בית המשפט. בית המשפט המחוזי קיבל עמדת רוב כי נכסים חיצוניים, על אף היותם רשומים על שם המנוח בלבד, צריכים להיכלל בנכסים הכפופים לחזקת השיתוף, תוך ציון נישואין יציבים והרמוניים של מספר עשרות שנים. בהסתמך על עמדתו של פרופ' שחר ליפשיץ בספרו "שיתוף פעולה בין בני הזוג", הדגיש בית המשפט כי מנישואיהם ארוכי הטווח של בני הזוג עולה כי נכסים אלה צריכים להיות בבעלות משותפת, אלא אם כן הוכחה כוונה ברורה להפריד ביניהם. חוות הדעת החולקת הדגישה את מאמציו לכאורה של המנוח לשמור על הפרדה רכושית ברורה. המבקשים טענו כי פסק הדין סותר את הפסיקה הקיימת, לפיה רכוש נפרד נותר כך אלא אם הוכח אחרת, והביעו חשש לטעויות בהנמקתו של בית המשפט המחוזי ולהסתמכותו על גישתו של ליפשיץ. בבקשתם לעיכוב ביצוע הדגישו המבקשים את כוונתו של המנוח להפריד בין הנכסים ואת היעדר מעורבותו המשמעותית של המשיב מס' 1 בהליכי ניהול נכסים מסוימים. המשיב מס' 1 טען מנגד כי פסקי דין קודמים תומכים בחזקת השיתוף בנישואין ארוכי טווח, אלא אם כן הופרכו במפורש. בסופו של דבר, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור, ותמך בהחלת חזקת השיתוף על ידי בית המשפט המחוזי בשל נסיבות נישואין ייחודיות ושתיקת המנוח בכל הנוגע להפרדת הנכסים. המבקשים חויבו לשלם למשיב מס' 1 הוצאות בסך 5,000 ₪, מבלי שנמצאו עילות מוצלחות לערער או לעכב את הביצוע.