ע"מ 730/05

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך בין הורים גרושים על הסדרי ראייה לבנם. בפסק הדין המקורי, מיום 5.5.03, נקבעו זמני ביקור ספציפיים לאב, לרבות ביקורים פעמיים בשבוע בימי שני ורביעי, והחזרת הילד לבית האם עד השעה 19:00. התגלעו חילוקי דעות, והאם פנתה לבית משפט קמא בבקשה להפסיק את הסדרי הראייה. האב שינה את ההסדרים באופן חד צדדי, והאם, שביקשה להימנע מנקיטת צעדים חד-צדדיים בעצמה, ביקשה את התערבות בית המשפט. בית משפט קמא תיקן את פסק הדין והתיר לילד לשהות עם האב בימי שני, בהתאם לרצונו של הילד ולהסכמת האם להסדר זה. האם ערערה וטענה כי התנהגותו של האב גרמה לחוסר יציבות וכי בית המשפט קמא לא שקל את רצונו של הילד. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה כי האם הסכימה למעשה להסדרים המתוקנים ואף ביקשה אותם בעצמה, וכי לבית משפט קמא נתונה הסמכות לדון מחדש בסוגיה. ערכאת הערעור דחתה את ערעורה של האם וציינה כי ההסדרים המתוקנים מאזנים את רצון שני ההורים. בפסק הדין הודגש כי השיקול העיקרי של בית המשפט הוא טובת הילד וכי במקרה זה אין עילה להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.