ת"א 4827-09-21

תקציר

פסק הדין דן בסוגיה השיפוטית של תביעה בדבר קבלת חברות ובחירת חלקה במושב. בית המשפט מגיע למסקנה כי אין לו סמכות לדון בתביעה, שכן אין מדובר בתביעה הקשורה למקרקעין, אלא בטענת זכות חוזית בדבר השימוש בקרקע ולא הבעלות. התביעה מתמקדת בכך שהמבקש לא איפשר את חברותם של המשיבים ואת בחירת החלקה, וביקש צווי מניעה. על פי מבחן הסעד, בית המשפט בוחן את מהות התביעה ומוצא כי אין מדובר בהעברת זכויות קנייניות, אלא בזכויות חוזיות. הסעדים המבוקשים, גם אם יינתנו, לא יביאו לכך שהמשיבים יקבלו זכויות חכירה במקרקעין, שכן אלה יכולות להינתן רק על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בית המשפט קובע כי שווי הזכות הנתבעת בתביעה הוא שווי טרום חכירה, שאינו עולה על מגבלת 2.5 מיליון השקלים לסמכות בית משפט השלום. לפיכך, התביעה מועברת לבית משפט השלום במחוז מרכז, והמשיבים נדרשים לכסות את הוצאות המבקש.