ת"צ 23177-09-24

תקציר

עניינה של החלטת בית המשפט בבקשה למחיקת בקשה לאישור תובענה ייצוגית וההסדרים שבאו בעקבותיה. על פי ההחלטה, על המבקש להוכיח תחילה עילת תביעה לכאורה וטובת הנאה ממשית לחברי הקבוצה על מנת שבית המשפט יאשר את בקשת ההסתלקות ואת הסדר ההטבות. המבקשת הצליחה להוכיח טענה לכאורה, אך לא הצליחה להראות טובת הנאה לחברי הקבוצה – ההטבה הקבועה בהסדר ההסתלקות החלה על הציבור הרחב, ולא על הקבוצה הספציפית המיוצגת בתובענה הייצוגית. השופטת שקלה בכובד ראש את ההשלכות של משיכות הפיצויים על מוסד התביעה הייצוגית, ואישרה את בקשת ההסתלקות, אך הפחיתה את הפיצוי המומלץ למבקש ולעורכי דינו, תוך שהיא מיישרת קו עם מקרים דומים. השופט החליט גם שלא לאתר תובע ייצוגי חלופי ובמקום זאת שלח את פסק הדין למנהל בתי המשפט, תוך שהוא מציין את עילת התביעה הספציפית ואת היעדר התועלת לקבוצה המיוצגת כצידוק. כמו כן, בית המשפט העניק פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, בהתחשב בשלב המוקדם של ההליך ובזמן השיפוטי שנחסך עקב הסדר ההסתלקות. בסיכומו של דבר, הסתלקותו של המבקש ותביעותיו האישיות אושרו, והמשיב חויב לפצות את המבקש ולכסות את שכר טרחת עורך דינו, בעוד שהמבקש פטור מתשלום יתרת אגרות בית המשפט.