ת"א 46225-05-22

תקציר

הבקשה המונחת בפני בית המשפט היא בקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. הנתבע מבקש גישה לכל המסמכים הנוגעים לייעוץ משפטי שקיבל התובע מעורך דינו בקשר לכל עניין רלוונטי להליך. הבקשה נדחית בשל עיתוי הבקשה ולגופו של עניין. באשר לעיתוי, הבקשה הוגשה מכוח תקנות פרוצדורליות שגויות, הקובעות כי יש להעלות בקשה כזו בשלב מסוים בהליך, מה שלא קרה. הנתבעת גם לא ביקשה רשות להגיש את הבקשה במועד מאוחר יותר, כנדרש בתקנות. חודשים חלפו בין הגשת התצהירים הרלוונטיים לבין הבקשה, ללא כל הסבר לשיהוי מצד הנתבעת. לפיכך, עצם השיהוי מהווה סיבה מספקת לדחיית הבקשה. לגופו של עניין, זכאי התובע לחיסיון עו"ד-לקוח מוחלט, עליו לא ויתר. ההפניות לייעוץ משפטי בתצהיר המשלים של התובעת ובצירופו אינן מהוות ויתור על חיסיון, שכן מטרתן הייתה להראות סתירות בפרוטוקול התמציתי של ישיבת דירקטוריון של הנתבעת, ואינן מנצלות את יחסי עורך דין-לקוח באופן סלקטיבי. מאחר שהתובע לא ויתר על זכות זו, לא ניתן להיעתר לבקשת הנתבע. בסיכומו של דבר, הבקשה לגילוי מסמכים ולעיון בהם נדחית, והנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות בגין הבקשה בסך 5,000 ₪.