ב"ל 73466-09-24

תקציר

הניתוח המשפטי של מקרה זה סובב בעיקר סביב יישום תיאוריית המיקרוטראומה והקריטריונים למחלות תעסוקתיות כפי שנקבעו בפסיקה הרלוונטית ובהוראות החוק. המקרה מדגיש עקרונות משפטיים קריטיים וחידושים בשיפוט תביעות פגיעות בעבודה, במיוחד בכל הנוגע לצורך בתשתית עובדתית קונקרטית המדגימה פעולות תכופות וחוזרות על עצמן המובילות לפגיעות מיקרו ששיאן במחלת מקצוע מוכרת. עקרונות משפטיים וחידושים: 1. תורת המיקרוטראומה ודרישות עובדתיות: - המקרה חוזר על העיקרון הבסיסי לפיו על מנת לבסס פגיעה בעבודה על פי תיאוריית המיקרוטראומה, על המבוטח להוכיח כי סדרה של פגיעות זעירות, לעתים קרובות בלתי ניתנות לגילוי, נבעו מפעולות חוזרות ונשנות שבוצעו במהלך העבודה. טענה זו נתמכת בתקדימים כגון המוסד נ' אברהם אלטרנטיב ותמר פלד נ' תמר פלד נ'. המוסד, המדגישים את הדרישה שהמיקרוטראומות הללו יצטברו לאורך זמן ויובילו לנזק ממשי הפוגע ביכולת העבודה של העובד. - הפסיקה מדגישה כי בידוד פעולות בודדות והדגמת תדירותן וחזרתן הם קריטיים. לפי פסק דין מוחמד אבו קרינאת נ' המוסד לביטוח לאומי, פעולות המבוצעות שוב ושוב במשך זמן מספיק נחשבות כמקימות תשתית עובדתית על פי תיאוריה זו, ובלבד שמדובר בתנועות זהות במהותה וגורמות לפגיעות זעירות. 2. הבחנה בין עבודה פיזית כללית לזיהוי מיקרוטראומה: - חידוש משפטי משמעותי במקרה זה הוא ההבהרה כי לא כל עבודה פיזית, גם אם מאומצת או תובענית פיזית, עומדת אוטומטית בדרישות תיאוריית המיקרוטראומה. באופן ספציפי, בתי המשפט הבהירו כי עבודה הכרוכה בפעולות מגוונות ומשתנות המבוצעות לסירוגין, עם הפסקות משולבות ותנועות שאינן חוזרות על עצמן, אינה עומדת בקריטריונים לפגיעה מבוססת מיקרוטראומה. בעניין זוהר נ' המוסד לביטוח לאומי נקבע במפורש כי מאמץ גופני בלבד ללא הפעולות החוזרות ונשנות הנדרשות אינן יכולות להספיק כדי לבסס פגיעה בעבודה בהקשר זה. 3. תחולה על חובותיו הספציפיות של התובע: - הניתוח המפורט של חובותיו של התובע כנהג אמבולנס וכמאבטח ממחיש כי הפעולות שבוצעו - הרמת משקולות, הזזת מחסומים, שימוש במכשיר קשר - היו לא עקביות, מגוונות וחסרות את החזרה העקבית הדרושה לתיאוריית המיקרוטראומה. לדוגמה, עדותו של התובע מצביעה על שונות בתדירות ובמשך הפעולות הגורמות למיקרוטראומה לכאורה. - החידוש המשפטי כאן הוא ההכרה בכך שחוסר היכולת של הצופה לכמת את הפעולות, או השונות של המשימות על פני ימים ומשמרות שונים, מערערת את ביסוס התשתית העובדתית לפגיעה הנגרמת על ידי מיקרוטראומה. 4. מחלת מקצוע לפי תקנות הביטוח: - הקריטריונים הסטטוטוריים לזיהוי מחלות גופניות מסוימות, כמו דלקת בגידים ביד או במרפק, דורשים הוכחה לתנועות מונוטוניות ומתמשכות. בהתאם לסעיף 26 לתקנות הביטוח הלאומי, התקן המשפטי קובע כי על העבודה לכלול חזרה מונוטונית ומתמשכת על תנועות ספציפיות, אשר על סמך הראיות מצא בית המשפט כי לא הוכחו במקרה זה. 5. סטנדרטים ראייתיים והערכת עדויות: - המקרה מדגיש את החשיבות של עדויות עקביות וניתנות לכימות וראיות מומחים. הפערים וחוסר היכולת של התובע והעדים לדייק את התדירות, משך הזמן או האופי החוזר ונשנה של פעולות שבוצעו במהלך תקופות העבודה הפחיתו את אמון בית המשפט בתביעת מיקרוטראומה הקשורה לעבודה. - החוק מדגיש כי טענות מעורפלות ובלתי מבוססות אינן מספיקות כדי לבסס תביעת פגיעה בעבודה המבוססת על מיקרוטראומה או מחלת מקצוע. מסקנה: - המקרה מחזק כי על פי הפסיקה והסטנדרטים הסטטוטוריים הקיימים, קביעת פגיעה בעבודה על בסיס מיקרוטראומה או מחלת מקצוע מחייבת פעולות הניתנות להוכחה, תכופות וחוזרות על עצמן הכוללות איבר או איבר גוף מסוים, המבוצעות באופן עקבי לאורך זמן. - היעדר ראיות קונקרטיות המוכיחות פעולות כאלה, תדירותן ואופיין החוזר על עצמו מביא לדחיית התביעה, ומחזק את הדרישה החוקית לתשתית עובדתית ופרוצדורלית ברורה בתביעות נזקי ביטוח לאומי.