ע"פ 23087-07-11

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לעבירות מס שביצע המערער. הערעור, המבקש הקלה נוספת בפסק הדין, נדחה מאחר שפסק דינו של בית משפט קמא מוצא לנכון. פרקליטו הקודם של המערער הודה בעובדות שהוצגו בכתב האישום. בקשת הפסילה של הסנגור הנוכחי נדחית מאחר שלא הוגשה בקשה קודם לכן. העבירות נגעו לאי העברת ניכויי שכר לאוצר המדינה, בסך 173,031 שקל, ואי הגשת דוחות למס הכנסה במועד. עבירות אלה אינן נחשבות לעבירות "טכניות" והן חמורות באופיין, מה גם שהמערער תיקן רק חלק קטן מהמחדלים. פסק הדין מתייחס גם לטענות ההגנה בנוגע לפיצול הליכי כתב האישום ולזמן המופרז שנדרש להגשת כתב האישום הנוכחי. בית המשפט מקבל את דחייתו של בית משפט קמא טענות אלה, תוך הדגשה כי מדובר ברשויות אכיפה וחקיקה שונות. בית המשפט מכיר בנסיבותיו הכלכליות הקשות של המערער, אך מציין כי הייתה לו אפשרות לבקש דחייה או הארכה לפי פקודת מס הכנסה, אותה לא ניצל. הכרעת הדין דנה גם בהיבט ההרתעתי ובהרשעות קודמות הקשורות לעבירות מס, תוך הדגשת חומרת המעשים. גזר דינו של בית משפט קמא, הנמנע מהטלת מאסר, נחשב מאוזן וצודק, ללא עילה להתערבות. לפיכך הערעור נדחה, והמערער נדרש להתייצב לעבודות שירות כפי שהורו לו.