ע"א 1847/05

תקציר

הערעור על פסק הדין נדחה. טענת המערערת היא טענה כפולה, כי הסכום הנקוב בפסק הדין של בית המשפט העליון הינו 60,000 ₪, אותם הודתה בשילמה, וכי לא חויבה לשלם סכום זה על פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי. לכאורה די בכך שאחת מטענות המערערת תהיה תקפה על מנת שתיחשב כמופרעת. עם זאת, מאחר שפסק הדין המבוצע הוא של בית המשפט העליון, והמערערת לא הוכיחה די הצורך כי הסכום ששילמה לא היה חלק מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, טענתה הראשונה נדחית. גם הטענה השנייה, שיש להבהיר את פסק הדין, נדחית מאחר שפסק הדין אינו משתמע לשתי פנים, וממילא על לשכת ההוצאה לפועל לבקש הבהרות, דבר שלא עשתה. כמו כן, לא הובאו ראיות התומכות בטענת המערער כי יש לזקוף את הסכום ששולם לסכום שנפסק בפסק הדין של בית המשפט העליון. לפיכך, הערעור נדחה, וכל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.