ק"ג 7937-08-21

תקציר

בית המשפט מנתח את המקרה על ידי הבחנה בין תקיפה ישירה ועקיפה של מעשה ממשלתי, תוך התייחסות לפסק הדין *זנקל בע"מ נ' פקיד השומה חיפה*. תקיפה עקיפה, על אף יעילותה, עלולה לפגוע בהפרדת הרשויות ובוודאות המשפטית. בית המשפט מוצא כי התביעה האזרחית של התובע, למרות שהיא ממוסגרת ככספית, חולקת באופן מהותי על אופייה וניהולה של קרן, שהוא עניין מנהלי. בית המשפט מסיק כי היתרונות של תקיפה עקיפה אינם קיימים במקרה זה, שכן אין מחלוקת עובדתית קונקרטית ספציפית לתובע. במקום זאת, החסרונות, במיוחד הסיכון להחלטות מבלי שכל הצדדים יישמעו והפוטנציאל לתוצאות שגויות עקב חוסר מומחיות, רלוונטיים מאוד. בית המשפט מדגיש כי סוגיית חלוקת הכספים נדונה בעבר בבג"ץ, כאשר הוצא צו ביניים וגיבוש המדיניות הותנה במתן ערעורים נוספים. ההליך האזרחי נתפס כניסיון לעקוף את ההליך המנהלי הרחב יותר. בית המשפט מיישם את מבחן "מרכז הכובד" של *זנקל*, וקובע כי למרות מאמצי התובע למסגר אותה כתביעה אזרחית, ליבת המחלוקת נוגעת לאופי המנהלי והטיפול בקרן, שהוקמה על פי הוראות חוק ופעולה ממשלתית, ולא על פי חוזה. בית המשפט מציין כי העיכוב של התובע בערעור על מטרת הקרן תומך עוד יותר באופייה המנהלי. הפניה *אלומיי אגירה שאובה (2014) בע"מ נ' יו"ר רשות החשמל*, בית המשפט מבחין בין מקרה זה לבין מקרה בו מבוקש סעד אזרחי בגין זכות כספית חוזית. כאן, הפקדת הקרן היא תוצאה של פעולה ממשלתית. בית המשפט גם עושה אנלוגיה לדיני המס, ומציע כי שאלות יסוד של חוקיות או חשיבות מטופלות בצורה הטובה ביותר בבתי משפט מנהליים. בית המשפט דוחה את טענת התובעת כי טענתה אינה מתקפה על ההליך עצמו, וקובע כי יש לברר את סוגיית הליבה של "צבע הכסף" בהליך מנהלי. בית המשפט גם מציין כי התובע יכול היה לפנות לביקורת מנהלית ישירה בבג"ץ, כפי שעשו אחרים. בית המשפט דן בבקשת התובע להעביר את ההליך לבית המשפט לעניינים מנהליים. עם זאת, לאור אינדיקציה קודמת של בג"ץ כי זהו המקום המתאים ואופי התביעה, בית המשפט אינו רואה לנכון להורות על העברה, ומשאיר לתובעת להחליט היכן להגיש את תביעתה. בסופו של דבר, בית המשפט דוחה את התביעה, ומגיע למסקנה שזו אינה הדרך הפרוצדורלית הנכונה לפתרון הסכסוך. בית המשפט אינו פוסק הוצאות.