ת"צ 39049-04-21

תקציר

פסק הדין נסוב סביב אישור הצעת פשרה בין הצדדים המעורבים בהליך משפטי, אשר בית המשפט החליט לאשר בשינויים מסוימים. לאחר בחינת הסדר הפשרה, הגיע בית המשפט למסקנה כי פתרון ההליכים באמצעות הסדר הפשרה המוצע משרת את טובת הקבוצה, בהתחשב באופי התיק, בסיכונים ובתגמולים לכל צד, ובהקצאת המשאבים שתידרש אם ההליכים יימשכו. הסדר הפשרה כולל תשלומי פיצויים לבנק מזרחי ולבנק דיסקונט וכולל הבהרות לגבי הטבות ותעריפים ללקוחות שונים. השינויים בהסדר הפשרה כוללים הורדת רף ההשבה מ-70 שקל ל-50 שקל לחברי קבוצה הזכאים להחזרים אך חשבונותיהם נסגרים במועד התשלום. התאמה זו מתיישבת עם המטרה של מקסום הפיצוי האישי בתובענות ייצוגיות. בית המשפט קיבל גם המלצות לאיתור נמענים, וקבע כי שימוש במרשם האוכלוסין לאישור כתובות הוא צעד סביר ומתבקש, בהתבסס על תקדים שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון. מבחינת שכר טרחה ושכר טרחה, בית המשפט סבר כי השיעורים המוצעים – כ-5% מסכום ההשבה למבקשים וכ-25% שכר טרחה – סבירים. עם זאת, היא קבעה כי חלק משכר הטרחה יהיה מותנה בהשלמת ביצוע הסדר הפשרה. בית המשפט לא ראה צורך למנות בודק, נוכח היעדר התנגדויות מהותיות מצד גורמים מקצועיים או גורמים אחרים, אשר יעכבו ויגדילו שלא לצורך את עלות ביצוע הסדר הפשרה. בסופו של דבר, בית המשפט הורה לצדדים להגיש הסדר פשרה מתוקן המשקף את השינויים הנדונים בתוך שבעה ימים, תוך חיזוק כי הסדר הפשרה ראוי ויש להמשיך בו, ובלבד ששינויים אלה ישולבו.